בדו"ח, המגיע ליותר מ 300 עמודים, סוקרים את הספרות המקצועית בהומיאופתיה. הדו"ח מסכם 22 סקירות, כאשר 20 מתוכן מצביעות על תוצאות חיוביות לגבי ההומיאופתיה. ארבע מתוכן מראות הוכחה ממשית לכך שההומיאופתיה נמצאה יעילה כשיטת ריפוי. כמו כן הדו"ח מוצא סימוכין לטיפול הומיאופתי באלרגיות ובזיהומים בדרכי הנשימה העליונות.
המחקר המקיף של Shang וחבריו, המופיע ב"לנסנט" משנת 2005 והוכרז ע"י עורך הלנסנט כ"סופה של ההומאופתיה", מומן, לפי Bornhöft & Matthiessen ע"י הביטוח הלאומי, כחלק מההערכה הכוללת של הרפואה המשלימה. במקור הייתה אמורה להיחקר איכותם של טיפולים הומיאופתים לעומת אלו של הרפואה הקונבנציונלית. בדו"ח של ה HTA העריכו המחברים את המחקר של Shang וחבריו מ 2005, והצהירו ש"למרות שאין ביכולתנו להסיק מההערות הקודמות [בנוגע למחקרו של Shang] את המסקנה הנגדית – שההומיאופתיה הינה יעילה – ביכולתנו לומר בביטחון שמחקרו של Shang מ 2005 אינו מוכיח שאין להומיאופתיה השפעה". הדו"ח מציג גם את תוצאות הערכת האיכות לגבי טיפולים הומיאופתים, ומסכם כי "מחקרים אודות הומיאופתיה היו בעלי איכות טובה יותר מאשר מחקרי ההשוואה אליהם ברפואה הקונבנציונלית".
להלן סיכומי הדברים מהמאמר:

אפקטיביות:

המשימה של ה HTA היתה להעריך את תמונת המצב של ההומיאופתיה הקלאסית בשוויץ על בסיס נתונים שפורסמו לגבי האפקטיביות, ההתאמה והכדאיות.

מספר ניכר של מחקרים פרה-קליניים תומכים בנקודת המוצא של ההומיאופתיה שרמדיס המופקות בתהליך של הרטטה ודילול בפוטנצים גבוהים מסוגלות לגרום להשפעה על האורגניזם החי או על תאים. מעבר לכך, רמדיס הומיאופתיות יכולות לגרום לויסות, כלומר לפעול באופן מפצה או שמחזיר לנורמליזציה.

תוצאות חיוביות משמעותיות של טיפולים הומיאופתיים מתועדות במחקרים קליניים רבים. אולם תוצאות אלו לא תמיד קונסיסטנטיות, מה שמוביל לסייגים במסקנות הסקירה. אולם, במונחים של ניתוח איכותי, חשוב יותר לבדוק את הגורמים שעלולים היו לגרום לאי ההתאמות.

גורמים רלוונטיים אפשריים, שלא נבחנו בשיטתיות או שנשמטו מההערכה הינם למשל: הרגישות של האורגניזם לרמדיס הומאופתיות (בניגוד לתרופות קונבנציונליות – רמדי הומאופתית אינה אפקטיבית כשלעצמה, אלא השפעתה נעשית אפשרית רק ע"י האינטרקציה על האורגניזם); או היכולת של המטפל בשימוש ברמדיס הומיאופתיות; השכנוע של המטפל להשתמש בשיטת הטיפול המתאימה; האמון והביטחון של המטופלים במטפל שלהם ובשיטת הטיפול; וכן יכולת האיזון האינדיבידואלית.

בכל הסקירות שעובדו לצורך המחקר לא היו מספיק נתונים לגבי הגורמים הרשומים להלן. ניתן לומר כי באופן כללי, גורמים אלו נלקחו בחשבון במחקרים הקליניים באופן לוקה בחסר.

לצורך ההערכה של המחקרים נבחרה פרוצדורה תיאורית במקום ניתוח כמותי, עקב ההטרוגניות של המחקרים.

למרות המגבלות, תוצאות המחקרים שנסקרו אפשרו להגיע למסקנה שההומאופתיה הינה שיטת טיפול אפקטיבית.
בטיחות:

דרישות ההכשרה להומאופתים והסדרת הפיקוח על המוצרים מביאים לרמה גבוהה של בטיחות ההומיאופתיה בשוויץ. הסיכון להזנחת טיפולים רפואיים משמעותיים אחרים הוא נמוך תודות לרמה הגבוהה של הכשרת המטפלים. עם יישום נאות, להומיאופתיה המורשית יש מעט מאוד תופעות לוואי, ובשימוש בפוטנצים גבוהים אין בכלל תופעות של רעילות.
עלות-תועלת:

יש מגוון מחקרים מגרמניה, אנגליה וצרפת המראים שההומיאופתיה עומדת במבחן עלות-תועלת. ניתוח של נתונים בצרפת מראה עלויות נמוכות של ההומיאופתיה.
מסקנה:

הדו"ח של Bornhöft & Matthiessen (HTA) מסתיים בהצהרה הבאה: "לסיכום ביססנו את המסקנה שישנן הוכחות תומכות מספקות להשפעותיה הפרה-קליניות והקליניות של ההומיאופתיה, וכמו כן שההומיאופתיה מציעה טיפול בטוח ויעיל – הן במונחים אבסולוטיים והן בהשוואה לטיפולים קונבנציונליים."

לקריאת התקציר באנגלית:

http://www.homeoinst.org/news/homeopathy-effective-according-swiss-federal-report