סדר בוטני סיסטמאתי הממוין לפי משפחות וסדרות. כבר פארינגטון הבחין, בתחילת המאה ה-20, במכנה המשותף לקבוצות צמחים דומות. הומאופתים נוספים- כיאן שכולטן, פרנס ורמולן, יואל קרייסברג, רופאל דסאי וראג`ן שאנקראן החלו למיין את הרמדיס לפי קבוצות בוטניות – משפחות או סדרות, ולאפיין את תכונותיהן, התמות המשותפות להם, המיאזמות שלהן וכן הלאה. אולם מהו הסדר הכללי? מהי התמונה הרחבה המתארת את התהליכים בעולם הצמחים ומכתיבה את התכונות האופייניות לכל משפחה ורמדי? נקודת מבט זו חסרה לי בכדי להרחיב את ההבנה של רמדיס מעולם הצמחים.

איך

מהיותי בוטנאית בעברי, בדקתי את השאלה הזו במשך שנים. ההבנה צמחה לאט, מתוך התבוננות במקרים בפרקטיקה, הכרת הרמדיס, שילוב של ידע בוטני ואנושי, שיחות עם קולגות והקשבה להומאופטים שהזכרתי ואחרים שתארו את היכרותם עם משפחות, רמדיס בודדות ומקרים (תודה לכולם). כל אלו הביאו לבנייה של סכמה כללית שקרמה עור וגידים עד שהתגבשה לכדי תמונה שלמה של תהליך אחד – המבטא בסדר מופלא את הקשרן של רמדיס צמחיות לבריאות ולתהליכי מחלה אנושיים.

מה בספר

הספר מבהיר בחלקו הראשון את הרקע הבוטני הבסיסי הנדרש להבנה של סדר עולם הצומח, ואת הרקע התאורתי לתמונה הכללית של עולם הצמחים מבחינה הומאופתית. בחלק השני ניתן הסבר מפורט של מושגים פסיכולוגיים המשמשים כבסיס לשיחה בספר. בנוסף מוצגות התכונות הבסיסיות של השורות והטורים בטבלת הצמחים. בחלק השלישי מוצגת ההבנה הכללית של עולם הצמחים: כל סדרה – או נקודת מפגש של טור ושורה – מקבלת הסבר כללי, וכל רמדי ורמדי מקבלת הסבר ספציפי לגבי מיקומה. כמעט כל רמדי מצמחי הזרעים במטריה מדיקה מקבלת בספר תיאור – קצר או ארוך. התיאור מתייחס לתכונות הקשורות למיקום הרמדי בטבלה ואיננו בא להחליף מטריה מדיקה. לעיתם מובאת תמונה נפשית לא מוכרת עד כה, אותה ניתן היה להבין משילוב המיקום בטבלה ומטריה מדיקה שנאספה ממקורות שונים. מובאים גם סימפטומים פיסיים ברורים ואפיניות של רמדיס למערכות – בהקשר לתמות הרלוונטיות להן מהטבלה הצמחית.

המקורות

מקורות המידע ששמשו בסיס לכל תמונת רמדי היו מטריה מדיקה למיניהן, רפרטורי, מקורות בוטניים ופולקלור. חזרתי הרבה לפרובינג של כל רמדי, כיוון ששם ניתן היה למצא את הרגשות והתחושות כפי שהם. כל סימפטום המופיע בתיאורי הרמדיס נילקח ממקור הומאופתי ברור, ואיננו בגדר תיאוריה. המקורות העיקרים בהם נעזרתי היו תוכנות הרפרטוריRADAR MAC Repertory, ו-MacReference, ספרי פרובינג של ג. שר ואחרים, Prisma של וורמולן ומקורות נוספים כהרצאות של הומאופתים ושיחות עם הומאופתים על מקרים שנעזרו ברמדיס צמחיות קטנות. ספריהם של שאנקראן ויאן סכולטן וקבוצתו הוסיפו מידע מאשר להבנות הכלליות שבספר, אולם בשום אופן לא היו הבסיס להבנה של התמונה הכוללת. פירוט המקורות מובא בסוף החוברת, ומוזכר בקצרה ליד כל מקור שאיננו רפרטורי או מ- MacReference. ניתוח וחיבור ההקשרים הינו מקורי [מיכל יקיר], ומובא בד"כ בסוגריים מרובעים. כאשר המקור הוא אחר, מוזכר שמו בגוף הטקסט. מבחינה בוטנית המקורות העיקריים היו: זהרי (כל עולם הצמחים) ואנציקלופדיות בוטניות באינטרנט.

איך להשתמש

בכדי להבין רמדי מסוימת, מומלץ להקדים ולקרוא את החלקים התיאורטיים שהם הבסיס להבנה הכללית של הטבלה, ומתארים את המונחים בהם הטבלה משתמשת. לאחר מכן מומלץ לקרוא את כל הסדרה בה נמצאת הרמדי: בדומה ל-Genus epidemicus כל סדרה מתוארת בשלמותה על ידי אוסף כל הרמדיס שבה. קריאה של כל הרמדיס בסדרה תעזור להבין את מיקומה של הרמדי בתהליך שעוברת אותה סדרה.

למרות שהסכמה המתוארת נבנתה לפני יותר מ-10 שנים, הרי היא יותר בגדר תיאוריה, המצויה עדיין בשלבים התחלתיים ודורשת עוד אישוש ממקרים, חקירה ואף נקודות מבט של הומאופטים אחרים. זוהי המטרה העיקרית בהצגת ספר זה: לפרוש בפני ההומאופט את האפשרויות הגלומות בטבלה הצמחית ולהציע את התיאוריה לבדיקה אמיתית בשטח, בתקווה, כמובן, שתהיה לעזר בעבודת היום יום.

על אופן השימוש בטבלה הבוטנית

בהמשך הספר יינתן הסבר כללי של מבנה עולם הצמחים, הסיסטמתיקה הבסיסית והאופן בו נבנתה הטבלה הבוטנית. בוטניקה היא תחום שיש ללמדו לעומק בכדי להבינו, אולם בהקשר ההומאופתי אין הכרח לדעת הרבה: לאחר שמבינים בכלליות את מבנה עולם הצמחים – מכאן והלאה אין צורך בידע בוטני כדי להתייחס להיבטים צמחיים של רמדיס: ניתן להתייחס למבנה הטבלה כנתון וללמוד את תכונותיה בלבד.

הטבלה בנויה כך שכל קבוצת צמחים נמצאת בנקודת מפגש בטבלה המתארת שני צירים של התפתחות. התפתחות נפשית ופסיכולוגית. יוצא כי מבחינה הומאופתית, הסדר האבולוציוני בטבלה מקביל למיקומם של הרמדיס בתהליכים התפתחותיים ומשתקף בתהליכים מקבילים בעלי היבטים פסיכולוגיים/ נפשיים/ פיסיים: יוצא שהטבלה מקבילה לשלבי התפתחות אנושיים, בהם יכולים לחול עצירה בהתפתחות, קלקול והיתקעות בכל שלב:

בציר המאוזן (טורים) – הקבוצות הבוטניות המסודרות בטורים בסדר אבולוציוני עולה, מראות התפתחות לאורך שלבי הפרדות ודיפרנציאציה – החל משלב ראשוני של אחדות (oneness), היוליות וחוסר הפרדה, דרך תחילת הפרדה ויצירת גבולות, דרך היפרדות מהעקרון האימהי ועקרון ההזנה. בהמשך – הפרדות והתמודדות עם העקרון האבהי – אל אני מופרד ומודע המכיר באחר, ומתמודד עם הקבוצה והעולם. האגו עובר תהליכי הפרדה מה-self הארכיטיפי והלא אישי – דרך שלבים של הפרדה וחיבור מחדש – עד לעמידתו הסופית כאני מופרד ואינדיוידואל מול ההורים, האחר, המשפחה והקהילה והחברה.

הציר המאונך (שורות) – מתאר שלבי התפתחות והתבגרות בתוך כל טור, (טור הינו מבחינה בוטנית קבוצת התפתחות המחולקת בתוכה לסדרות המהוות קטגוריות של התפתחות אבולוציונית בוטנית עולה בתוך אותו טור): כל טור עובר בתוך עצמו מסע של התבגרות: החל בהריון דרך הלידה, ינקות וילדות, המשך דרך שלבי ההתבגרות, הבגרות עד לזקנה וסוף החיים, (על פי שלבי ההתפתחות של א. אריקסון ורולף מוס).

המפגש של כול טור עם שורה – יוצר את האפיונים המיוחדים של הסדרה הבוטנית והרמדיס שבה: כל מפגש מציין את התמות האפשריות הנוצרות במפגש של מצב ההפרדות וההפרדה – עם שלב התפתחות והתבגרות. כל רמדי עוסקת בתמה אחת או שתיים בלבד מתוך הטור והשלב, ובהתאם מתארת קלקול או היתקעות רק באחד משלבים שלעיל. הקלקול אינו חייב להיות אירוע אמיתי שהתרחש בילדותו של אותו אדם, אלא הוא בבחינת Basic-Delusion: תפיסת המציאות הפיסיתרגשיתמנטלית, היוצרת מכלול סימפטומים אשר בתורם מבטאים את הבעיה הקיימת במקום הזה.

הטבלה איננה מצביאה על תכונות של כל רמדי בנפרד אלא על קבוצת תמות אפשריות האופייניות לסדרה. כל סדרה היא קבוצה של טמות מהן כל רמדי מבטאת אחת או שתיים. שיטותיהם של שאנקראן וקבוצתו וסכולטן וקבוצתו יכולות לתאר כנראה את הסדר הפנימי בתוך כל סדרה. הטבלה עצמה מתארת את הסדר הכללי בעולם הצומח, סדר המתאר את האפשרויות של רמדי להגיב בכל קבוצה ספציפית.

דוגמאות: בשורה הראשונה רבות מהרמדיס מראות clairvoyance – כיוון שהן מבטאות תמות של "שלב" ראשון: קשר לתת מודע ולעולם קודם. אלכוהוליזם הוא תמה נוספת המשותפת לרמדיס בשורה זו: בריחה מהעולם לעולם אחר ואי יכולת שליטה. לא פלא כי רוב צמחי הסם מצויים מבחינה בוטנית השורה זו. בטור ההזנה הצמחים עוסקים בחוסר ביטחון קיומי, באמהות, ובאופן לא מפתיע ממוקמים שם הצמחים הטורפים, השוקולד, וצמחי המאכל הבסיסיים של האדם: חיטה, תירס, אורז וכולי.

צמחים אינם מינרלים, הם חיים, הם גם רבים יותר במספרם – (קיימים אלפי מינים של צמחים) וגם גמישים יותר מבחינת הגעה לשלב ההתפתחותי בו הם נמצאים. נמצא כי מבחינה בוטנית ישנן קבוצות קצרות ((טורים) בהן מעט סדרות וישנן קבוצות מפותחות ועמוסות בסדרות. מה גם שישנן סדרות ללא רמדיס. מכך יצא שלפעמים יהיו שלבים (שורות) ריקים- בהם לא תמצאנה קבוצות צמחים, לפעמים סדרה אחת תתפרש על פני שני שלבים באותו טור ולפעמים ימצאו שלבים בהם מצטופפות כמה סדרות. בשונה מהטבלה המינרלית, הטבלה הצמחית דומה יותר לעץ שענפיו שוני גודל: קצרים, ארוכים, לעיתים מנוונים ולעיתים נשלחים למרחק מעבר לענפים מבוגרים מהם. התוצאה תהיה טבלה בוטנית שאיננה סימטרית כמו הטבלה המחזורית.

למה זה טוב? הטבלה מתאימה למקרים בהם עיקר המידע הוא נפשי, או כאשר מתאפשרת במקרה ראייה של שלב ההיתקעות. לא מומלץ להשתמש בטבלה כהשערה ראשונית אלא רק לאחר רפרטוריזציה רגילה: להבחנה מבדלת. מבינים לאיזה שלב בטבלה מתאים המקרה והטמות העיקריות שבו, לא מבחינה פסיכולוגית אלא כסימפטום, כתיאור של מצב (כלומר אם האדם מרביץ לכולם, אין זה רלוונטי לשלב אם ננטש בילדותו, השלב מתייחס ל-State). בודקים ברפרטוריזציה את הרמדיס ששייכות לשלב- ובודקים את התאמתן. הספר נותן גם מידע מרוכז על כל רמדי צמחית קיימת כמעט, וניתן להיעזר בו ככזה.

 

מיכל יקיר, מרץ 2007