בהכרתנו כי המקצוע "הומאופת" (כמו מקצועות נוספים ברפואה משלימה) אינו מוסדר מול גורמי המדינה, נעשו כל הפעולות על מנת להבטיח סוג של "הסדרה עצמית" (הנחיות להכשרה ראויה, תנאי כניסה לאגודה, בחינות כניסה, ועדת קבלה, ועדות חריגים ועוד על מנת לקבל מעמד של חבר אגודה רשום). הומאופתים רבים, בחרו לחבור לאגודה המקצועית היחידה בארץ, המאגדת בתוכה מטפלים הומאופתים. ניתן לומר כי בין חברי האגודה נמנים היום "האבות המייסדים" של המקצוע בארץ כמו גם תלמידיהם ותלמידי תלמידיהם. על ההומאופתים חברי האגודה נמנים אלו אשר עוסקים בהכשרת הומאופתים ב- 20 שנה האחרונות, בפיתוח תכניות לימודים, בפיתוח מסגרות הכשרה בסיסיות כמו גם לימודי המשך, מסגרות השתלמות ופיקוח (סופרויז'ן).
האגודה נמצאת בקשר הדוק ומתמיד עם "המועצה האירופאית להומאופתיה קלאסית" ומאמצת סטנדרטים המומלצים על ידה. מתוך כך, רואה האגודה הישראלית את עצמה כגוף המוסמך לייצג את המקצוע מול רשויות המדינה ולהיות שותף ראשי ומכריע במהלכים העשויים להשפיע על מעמדו המקצועי והחוקי של ההומאופת.
תהליך ההסדרה והרישוי אליו שואפת המדינה, תפס תאוצה בשנתיים האחרונות והגיע כעת לנקודה בה אנו נדרשים להחליט מה הכיוון בו אנו (כאגודה) רוצים לצעוד.
תהליך הסדרת מקצועות הרפואה המשלימה עומד כעת בצומת דרכים. אל צומת דרכים זו התנקזו מספר אירועים:
¨ אנו עומדים ערב פרסום המלצות ועדת זיידס (1).
¨ אנו עומדים ערב אישור המל"ג (2) למסלול לימודים נושא תואר ראשון, ברפואה משלימה.
¨ הצעת חוק הסדרת מקצועות הבריאות (3) (עדיין לא כולל מקצועות ברפואה משלימה) עומדת על הפרק.
ועדת הבדיקה (4) שמינה ועד האגודה נפגש (פגישה אישית או פגישה טלפונית) בחודש האחרון עם מספר גורמים הקשורים לעניין:
ינאי לב אור – יו"ר האגודה הישראלית להומאופתיה.
יאיר שמר – יו"ר ארגון הגג למקצועות הרפואה המשלימה.
ד"ר' יצחק זיידס- יו"ר הועדה מטעם משרד הבריאות לבדיקת אפשרויות ההסדרה בישראל.
ד"ר שי פינטוב – מוביל ומקים מסלול נושא תואר ראשון ברפואה משלימה.
ד"ר רינה מרקוביץ – ראש תחום הומאופתיה במסלול נושא תואר ראשון ברפואה משלימה.
רני איל – יו"ר העמותה לרפואה סינית (הנמצאת במצב דומה לשלנו).
הועדה מקווה לפגוש מספר אנשים נוספים עד מועד פגישת המליאה ב- 13.2.08
עיקר הקשיים שמצאה ועדת הבדיקה נעוצים ב-2 תחומים:
1. מי יהיו הגורמים המשפיעים/מכריעים על עתיד המקצוע?
2. עיתוי.
1. הגורמים המשפיעים על עתיד המקצוע
למרות נטייתו של ד"ר זיידס להכיר בצורך במעורבות אנשי המקצוע עצמו, נראה כי מה שמאפיין את מהלכי הרשויות המוסמכות והקובעות היה והינו אי הזמנה למעורבות של המקצוע עצמו.
באופן טבעי, הגורמים המעורבים בתהליך ההסדרה שמוצע על ידי המדינה, מייצגים גופים של המדינה או כאלו שהמדינה רואה בהם מוסמכים לקבוע בנושא מטעמה. הכיוון הכללי הוא להקשיב למי שהמדינה רגילה לעבוד מולו – אנשי משרד הבריאות, רופאים (הסתדרות הרופאים בישראל) או מי שיש להם נגיעה כל שהיא למקצועות הבריאות המשלימים אך הם גם באים מרקע של רפואה.
¨ בתהליך בחינת התואר הראשון המדובר, מקבל המל"ג החלטות הנוגעות לביסוס המקצוע באקדמיה וממנה וועדה מקצועית שאין לה שום קשר לאיגוד המקצועי, מישהו מטעמו או בעל סמכות וידע מקובל במקצוע.
¨ ועדת זיידס ומשרד הבריאות מבססים את המהלכים שלהם על קיומו של תואר אקדמאי (שטרם התחיל לפעול ושתוצאותיו לא ידועות).
וועדת הבדיקה גורסת כי אנשי המקצוע, ההומאופתים, חייבים להיות שותפים מכריעים לכל תהליך ההסדרה וקביעת עתיד המקצוע. המדינה צריכה להשתמש בידע הרב ובניסיונם הרב של ההומאופתים הפועלים במדינה ומקדמים את המקצוע ב-20 השנים האחרונות.
2. עיתוי
המלצות ועדת זיידס מסתמכות באופן מוחלט על מתן אישור המל"ג לתואר ראשון ברפואה משלימה. ד"ר זיידס יתקשה להמליץ על תוכנית לפיה רישוי מקצוע מותנה בתואר אקדמי אלמלא היה מסלול כזה עומד על הפרק.
מסקנות ועדת זיידס אם כך, נשענות וממליצות על מסלול הכשרה עוד בטרם נפתח, עוד בטרם נראו תוצאותיו.
עתיד העוסקים במקצוע
הוועדה הקדישה תשומת לב מיוחדת לעתידם של העוסקים כיום בהומאופתיה ולא מצאה מענה מניח את הדעת בחקיקה המוצעת.
מודלים שונים להסדרה
הסתכלות על מודלים להסדרה של מקצועות הרפואה המשלימה בארצות אחרות מראה מספר אפשרויות החל מהסדרה עצמית של המקצוע (המקצוע מפקח על עצמו), דרך מועצות הסמכה הכוללות בתוכן את אנשי המקצוע ועוד גורמים מרשויות המדינה ותחומים אחרים (משפטנים, אנשים מתחומי הוראה אקדמית, בעלי מקצועת בריאות אחרים, רופאים ועוד) וכלה בלימודי תעודה כלליים לעוסקים ברפואה משלימה כאשר נדרשים לימודי השלמה פרטניים לכל מקצוע (לימודים שאינם תחת פיקוח המדינה).
בשיחות שערכה הוועדה עם נציגים שונים הועלתה הצעה להסדרה של מקצוע אחד או שניים (רפואה סינית? נטורופתיה?). ניתן יהיה לעקוב אחר התהליך בשנים הבאות ובהתאם להתפתחויות לפתוח מחדש את הנושא עבור מקצוע ההומאופתיה.
כמו כן הועלה הרעיון להקים מועצת הסמכה ארצית נפרדת שתמסד אופני עבודה ברמה גבוהה ולנסות ולהביא למדינה אופציה זו.
דוגמא למודל הסדרה שמיושם מזה כמה שנים במדינת קליפורניה, ארה"ב:
עיקרי המודל: המחוקק מאפשר למטפלים ברפואה משלימה ואלטרנטיבית לעסוק במקצועם אך מגביל (מפורט בחוק) פעולות רפואיות מוגדרות אסורות. כמוכן מחייב אישור בכתב של המטופל (כעין הסכם). לגרסה המלאה, כולל כניסה לאתר המפרט את תולדות התהליך, היכנס כאן
ממגעים של גורמים שונים מול משרד הבריאות, כולל פגישת הוועדה הבודקת(4) מטעם האגודה עם הד"ר זיידס, נראה כי כרגע אין המדינה מוכנה לבדוק אף ערוץ הסדרה אחר למעט המודל המוצע על ידי משרד הבריאות:
¨ תואר אקדמי כתנאי לרישוי
¨ עמידה בתנאי "חוק מקצועות הבריאות" הכוללים בחינה של משרד הבריאות ועוד, כמפורט בחוק.
וועדת זיידס ממליצה אמנם להחיל את הנוהל הזה בהדרגה בתהליך של כ- 10 שנים, אך מבקשת כבר כעת, מראש, לקבוע את המסלול.
הוועדה הבודקת מעריכה כי המדינה לא מעוניינת, לבדוק אופני הסדרה למעט אלו שהיא עצמה מציעה; כלומר, אקדמיה כבסיס להשכלה + חוק מקצועות הבריאות(3) כשמעורבות אנשי המקצוע שולית ולא מכריעה. מטבע הדברים, פקידי משרד הבריאות עובדים בתבניות חשיבה המתאימות לרפואה קונוונציונאלית ועדיין לא פתוחים להקשיב לצרכים הייחודיים שלנו.
לפנינו 2 אפשרויות עיקריות:
1. להצטרף למסלול המתגבש במשרד הבריאות: בכך להכניס עצמנו למסלול ידוע מראש שבסופו מסלול ההכשרה היחיד שיוכר ע"י המדינה יהיה מסלול הכשרה אקדמי. הרישוי יהיה כפוף לתואר ראשון ועמידה בתנאי הרישוי של משרד הבריאות (על פי "חוק מקצועות הבריאות").
2. לא להצטרף למסלול המתגבש במשרד הבריאות כפי שהוא: אנחנו מבקשים את המשך קיומה של ועדת בדיקה מטעם המשרד ומעוניינים בהמשך הדיאלוג עם משרד הבריאות כדי לבחון מודלים מתאימים יותר למקצוע, שהוכיחו את יעילותם במדינות אחרות.
(1) ועדת זיידס
לפני כשלוש מינה משרד הבריאות ועדה שתגבש המלצות להסדרת מקצועות הרפואה המשלימה. בראש הועדה עומד ד"ר יצחק זיידס, סגן מנהל בית החולים שיבא. בוועדה חברים גורמים שונים ממשרד הבריאות, נציגי הסתדרות הרופאים, משפטנים, רופאים עם נגיעה לתחומי הרפואה המשלימה, יועצת שר הבריאות ו-5 נציגים של ארגון הגג של אגודות מקצועות הרפואה המשלימה.
ועדה זו עומדת לפרסם המלצותיה בקרוב. בקרב הועדה חילוקי דעות המתמקדים בעיקר סביב נושא התניית מתן רישוי מטעם המדינה, לבעלי תואר אקדמי בתחום. או במילים אחרות: המדינה תאפשר רק לבעלי רישוי (אותו מעניק משרד הבריאות) לפעול באופן חופשי בתחום מקצועי מסוים (רפואה סינית, נטורופתיה, הומאופתיה, צמחי מרפא). תנאי ראשוני למתן רישיון הוא בוגר מסלול לימודים נושא תואר אקדמי ברפואה משלימה. כל זה בכפוף למודל הצעת "חוק מקצועות הבריאות"(3).
הוועדה מתייחסת בהמלצותיה לאנשי המקצוע שכבר פועלים בשטח היום ומציעה לתת להם רישוי בהתאם לנוסחא מסוימת של ותק ועוד כמה תנאים. נושא זה לא סגור ופתוח להתפתחויות.
(2) מל"ג
מועצה להשכלה גבוהה. הגוף היחיד בישראל שבידו הסמכות לאשר מסלול לימודים המעניק בסופו תואר אקדמי. אף שגוף ציבורי זה כפוף לחוק חופש המידע, מתאפיינת עבודתו בחיסיון רב. משמעות הדבר שמהלכים הקשורים למיסוד אקדמי של מקצוע (חדש) זה או אחר, יכולים להיעשות תחת חיסיון כבד, דבר המונע מראש, יכולת של הגוף המקצועי להשפיע על אופן התבססות המקצוע באקדמיה.
(3) חוק מקצועות הבריאות
הצעת חוק זו מתייחסת כרגע, רק למקצועות ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת ודיאטניות אך מהווה את הבסיס והמודל להסדרת מקצועות הרפואה המשלימה.
משמעות החוק היא כי רק מי שקיבל תעודת הכרה ממשרד הבריאות יהיה רשאי לשאת את התואר המקצועי ("קלינאי תקשורת", "מרפא בעיסוק" ולצורך העניין "הומאופת").
לכל מקצוע – רשימת פעולות ייחודיות שהעיסוק בהן יותר רק לבעלי תעודת ההכרה במקצוע הבריאות. רשימת הפעולות הייחודיות יכולות להיות רישום רמדי או כל דבר העולה בדעתו של המחוקק.
השר רשאי לשנות את רשימת הפעולות הייחודיות ויכול להכניס עוד שינויים בחוק.
(לגרסה המלאה לחץ כאן).
(4) ועדת הבדיקה
בפגישת ועד האגודה שנערכה ב- 19.12.07 החליט הועד על זימון המליאה המיוחד לתאריך 13.2.08 ומינה ועדה שתפקידה לבדוק את מערך הנתונים בשטח, ליידע את ציבור חברי האגודה בממצאיו ולהכין את המפגש המיוחד. הזמנות נשלחו לכ-12 חברי אגודה. חלקם נענו ובסופו של דבר התגבשה הוועדה: יו"ר הועדה, גיא טידור (נציג ועד האגודה), רונן לוי, שמואל שלו ואליה און. בשלב מאוחר יותר הצטרפו כרמל קרתי ועודד מגן.
