– כולם בודקים יעילות טיפול במחלות שונות. לכאורה נשמע סמכותי אך במעשה זהו עיבוד סטטיסטי לא מבוסס מבחינה מדעית, הלוקה בדעה קדומה מוצהרת מראש שהזדרז לעשות עבודה קלה ללא בדיקה מבוססת של הרקע התיאורטי. המחקר נופל הן על פי הסטנדרטים שלו עצמו- והן על פי סטנדרטים מדעיים בכלל.
א. המחקר לא בדק מראש כיצד יש להשוות שתי שיטות כה שונות אלה בחר מחקרים שפורסמו תחת השם הומאופתיה ושהתאימו לתוצאות שרצה להראות.. הטיפול ההומאופתי איננו מכוון למחלה אלה לאדם כשלם, בעוד שטיפול קונוונציונלי מכון לבעיה אחת. יש לבחון היטב מבחינה מתודולוגית כיצד לערוך השוואה כזו. מה שלא נעשה במחקר זה. שימוש בסטטיסטיקה ללא בסיס רעיוני פילוסופי כמוהו כמכונית הנוסעת ללא נהג.
ב. רוב המסקנות במחקר מבוסס על פי הקטגוריה של "מחקרים איכותיים": כאשר השוו את כל הקבוצה של 110- לא היה הבדל בניהם! רק כאשר נבדקו המחקרים היותר איכותיים נמצא הבדל. על קבוצה זו מבוססות כל המסקנות המרעישות. החוקרים מצאו – מתוך 110 רק 9 מחקרים איכותיים ברפואה קונבנציונאלית לעומת 21 מחקרים בהומאופתיה. את האנליזה העיקרית הם מבססים על קבוצה זו ורק שם הם מוצאים את האפקט החיובי יותר ברפואה קונוונציונלית. מבחינה סטטיסטית לא ניתן להסיק מסקנות תקפות מקבוצה כל כך קטנה (9 פרטים) – נושא שכותבי המאמר מעלים בעצמם במאמר- כביקורת על מחקרים אחרים. וכדבריהם – קבוצות קטנות נוטות להראות אפקט גדול יותר…
לא ניתן שום הסבר ספציפי מדוע סיננו החוקרים את המחקרים שבחרו בקבוצה הקטנה. בכל מחקר מדעי נדרשת שקיפות כאשר בוחרים אישית קבוצה מסויימת. כאן זו איננה, וניראה כאילו החוקרים בחרו בהומאופתיה, את המחקרים שיתנו להם את התוצאות הרצויות. זאת כאשר הקבוצה הגדולה יותר הראתה שאין הבדל.
ג. יותר מכך, הגרפים הכללים (פאנל פלוט) מבוססים, בסקר על רפואה הקונוונציונלית, על 91% מחקרים שאינם כל כך איכותיים – איך ניתן להתייחס לסטטיסטיקה המבוססת על נתון כזה?. מה זה אומר בכלל על מחקרים ברפואה קונוונציונלית? מחקר תקין היה דורש ריבוד של קבוצות שוות וגדולות יותר.
ד. בנוסף, החוקרים מצהירים כי הם הניחו מראש! שהומאופתיה חסרת אפקט אמיתי וכל הטיה בנתונים תראה רק זאת, ולעומת זאת הניחו שכל הטיה דומה בנתונים ברפואה קונוונציונלית- לא תראה שהרפואה חסרת אפקט. שום מחקר השוואתי תקין מבחינה מדעית לא יכול להניח הנחות משוחדות כאלו מראש, מכיוון שהנחות כאלו יובילו את האופן בו מנתחים את תוצאות המחקר ואת מסקנות המחקר – מה שאכן קרא. חוקרים בינלאומיים שהגיבו למאמר טענו את אותה הטענה.
ה. המאמר מתפרסם בעיתון בעל נטיות משוחדות מראש. ד"ר ד. ספנסר מנהל בית החולים ההומאופתי בבריסטול ערך סקר של אלפי המקרים שהגיעו אליהם ב-6 השנים הראשונות לגבי טיפולים הומאופתיים וקונוונציונליים מול תוצאות ושביעות רצון של מטופלים. בנוסף גם בידדו נתונים של סינדרום מחלת כרון ועליו עשו חתכים מדויקים יותר. התוצאות היו מוחצות. ה"לאנסט" סרב לפרסם את המאמר! (שעומד להיות מפורסם בעיתון אחר)כמו שסרב לפרסם עוד כמה מחקרים הומאופתים מוצלחים אחרים. לא מפתיע אם כן המהירות בה פרסמו מאמר שאיננו תקין כ"כ מבחינה מדעית אך שולל הומאופתיה.
לסיכום: הכתבה משוחדת ולכן בעלת ערך מדעי נמוך, ובוודאי שאין בה כדי להראות שהומאופתיה איננה יעילה ומסקנותיה אינן רלוונטיות לשאלת הרפואה האלטרנטיבית. אין ספק שהסיבה לעוינות היא העליה בפופולריות של ההומאופתיה ורפואה אלטרנטיבית בכלל. מוטב היה לו התעסק העיתון בסיבה העיקרית לכך שכה רבים נוטשים את הרפואה הקונוונציונלית – התדרדרותה מבחינת יחסי אנוש.
מיכל יקיר PhD RCHom
הומאופתית קלאסית
בן סרוק 14, תל אביב
