Day (1984), Control of stillbirth in pigs using homeopathy.

ניסוי מבוקר בדק את אחוזי ההמלטה של גורים מתים מתוך שגר. 10 ממליטות קיבלו טיפול בהכנה הומאופתית של Caulophyllum 30C. הטיפול ניתן במזון לפני ההמלטה. ההשוואה נערכה עם קבוצה זהה בגודלה שלא עברה כל טיפול. החיות חולקו אקראית לקבוצות, אך הטיפול ניתן ללא סמיות.
תוצאות: ניכרה ירידה משמעותית מבחינה סטטיסטית בהמלטת מתים בקבוצה שקיבלה טיפול הומאופתי. מאוחר יותר קיבל כל העדר את הטיפול, ואחוז המלטת המתים בעדר ירד מ-20% ל-2.6%, ושב ועלה ל-14.9% חודשיים לאחר הפסקת הטיפולים. התוצאות מראות כי ראוי לחזור על עבודה זו.

¨Williamson et al. (1995-6), A study using Sepia 200C, given prophylacticaly postpartum to prevent anoestrus problems in the dairy cow.

המחקר בדק באופן דומה טיפול בפרות, באמצעות תרופה הומאופתית (Sepia), לשיפור ערכים של ולדות בריאים בהמלטות, לעומת אינבו. התוצאות הראו עלייה בשיעור הוולדות שנשארו בחיים וירידה בתמותה.

Oberboum et al. , מהירות החלמה מפצעים אצל עכברים לאחר מתן סיליקה במיהול גבוה. 1992

Sillica בהכנה הומאופתית קשורה בהומאופתיה להחלמת פצעים מסוג מסוים. במחקר זה נבחנה השפעת התרופה על מהירות ההחלמה של פצעים שנגרמו באופן מכני באוזני עכברים. באוזני עכברי מעבדה נוקבו חורים באמצעות חוט מתכת דנטלי אשר הושאר באוזן כדי לגרום איריטציה. נבדקו 4 קבוצות בנות 10 עכברים כל אחת. התכשיר הוכנס למי השתייה למשך 4-20 ימים (מול קבוצת ביקורת של סליין), וגודל החור נמדד כל יומיים.
תוצאות: ב-7 מתוך 11 ניסיונות, חורי האוזניים של עכברים שטופלו בסיליקה היו קטנים (P<0.05-0.001) והחלימו מהר יותר מאלו שטופלו עם סליין. האפקטים הריפויים גברו ככל שהמיהול היה גבוה יותר. המחקר נערך בבית-החולים קפלן.

Harish G. & Kretschmer M. (1994), Smallest Zinc quantities affect the Histamine release from mast cells in the Rat.

המחקר בדק את ההשפעה שיש למתן אבץלחולדות, במנות הומאופתיות, על מניעת שחרור היסטמין מתאי מאסט. אבץ במיהולים שהוכנו בשיטה הומאופתית של ניעור ודילול חליפיים (בריכוזים של D4, D6, D12) רוסס על לקטוז וניתן אוראלית ב-7 מנות לקבוצות בנות 6 פרטים. קבוצה שלא קיבלה טיפול וקבוצה שקיבלה לקטוז בלבד שימשו כקבוצות ביקורת. 24 שעות לאחר מתן המנה האחרונה, מוצו תאי מסט פריטוניאליים בגלוקוז הפרין בופר. מתוכם, בודדו תאי מסט לא מעוררים, ואלו נבדקו ב-PIPES בופר לשחרור הסטמין במדידה פלואורומטרית.
תוצאות: תאי מסט של חולדות שטופלו באבץ במיהולים גבוהים כנ"ל הראו שחרור היסטמין גבוה יותר מאשר תאים של חולדות בקבוצות הביקורת, במיהולים של D4ו-D6(0.001P>). מיהול D12הראה אפקט קטן יותר, אך עדיין ניכר ומשמעותי (0.01P>; t-Test).
מסקנה: למיהולים בריכוזים נמוכים, שהוכנו בשיטה הומאופתית של דילול וניעור חליפיים, נמצאה השפעה ברמה התאית על שחרור היסטמין (גם Bastide et al.דיווחו על עירור תגובה חיסונית תאית אצל עכברים שטופלו קודם בטיפול תוך-פריטוניאלי במיהול של 10-10X8 של אינטרפרון).

Candler E. et al. (1994), The effect of highly diluted agitated Thyroxine on the climbing activity of frogs.

מחקר מעבדה על מורפוגנזה של ראשני צפרדעים. במחקר נבדקה השפעת טירוקסין, בהכנה ובמיהול הומאופתי, על שינויי התנהגות ועל התבגרות של ראשנים במעבדה. נבדקה השפעת טירוקסין שניתן בדילולים גבוהים ביותר (1:10/60) על הנטייה הטבעית של ראשנים, בסוף שלב המטמורפוזה (שלב הנשלט על-ידי טירוקסין), לעזוב את המים ולטפס החוצה. המיהול, שהוכן לפי הנחיות מתוך הספרות ההומאופתית ובדילול הנ"ל, הוסף למי האגן של הראשנים. קבוצת הביקורת: מים.
תוצאות: הממצאים, אשר חזרו על תוצאות המחקר הראשוני, הראו כי פעילות הטיפוס בקבוצה שקיבלה טירוקסין במיהול הומאופתי קטנה במידה רבה (משמעותית מבחינה סטטיסטית), לעומת קבוצת הביקורת. בהמשך, כאשר הופעל הטירוקסין המהול על קבוצת הביקורת, חל גם אצלה עיכוב ביציאה מהמים.

J. R. P Guedes , C. M Ferreira , H. M. B Guimarães P. H. N Saldiva V. L Capelozziץ Homeopathically prepared dilution of Rana catesbeiana thyroid glands modifies its rate of metamorphosis: Homeopathy (2004) 93, 132-137

מודל הומאופתי של מחקר יושם ללימוד ההשפעה של הורמוני תירואיד במיהולים גבוהים על קצב המטמורפוזה של ראשני קרפדה. מיהול של 1:1026 שהוסף בכמה טיפות למיכל הגידול עורר האטה בקצב התפתחותם ב-17.1% לעומת קבוצת ביקורת אליה הוספו מיהול זהה של תירואיד, שלא עבר ניעור. פחות פרטים הגיעו לשלב זה בקבוצת הטיפול ההומאופתי לעומת הביקורת (58 לעומת 70). ההבדל בין הקבוצות בקצב ההתפתחות מראשנים חסרי רגליים לראשנים בעלי 4 רגליים, נערך בעזרת מבחן חי בריבוע, והראה מובהקות סטטיסטית. ממחקר זה ניתן להסיק כי הורמוני תירואיד במיהולים הומאופתים – מעבר למולריות של מספר אבוגדרו – יכולים להעביר מידע פיסיולוגי, ולהביא להאטה בקצב ההתפתחות – בהפוך להשפעתם במצב החומרי הרגיל