תוצאה: חיובית. קבוצת הטיפול הראתה הפחתה משמעותית, מבחינה סטטיסטית, בניקוד שנתן הרופא המטפל ובניקוד העצמי לחומרת הבעיה. כמו כן ירדה לחצי צריכת ההיסטמין. במחקר לא נמצאה עדות התומכת ברעיון שפעולת אינבו לבדה יכולה להסביר את התגובה הקלינית להכנות ההומאופתיות.

¨Reilly et al. (1994), Is evidence for homoeopathy reproducible

המחקר בחן האם אפשר לחזור על תוצאות מחקרים הומאופתיים שנעשו בשני ניסויים קודמים, אשר הראו כי השפעת ההומאופתיה שונה מאפקט אינבו. מודל המחקר היה שוב אימונוטרפיה. 28 איש הסובלים מאסטמה אלרגית, רובם אלרגים לאקרית הבית, נבחרו אקראית וקיבלו טיפול אימונוטרפי בהכנה הומאופתית של האלרגן הספציפי שלהם, או אינבו זהה. הטיפול ניתן כמשלים לטיפול הרגיל שאותו נהגו לקבל. מדדי התוצאה היו daily visual analogue scaleשל עוצמת הסימפטומים.
תוצאות: ההבדל בניקוד לטובת האימונוטרפיה ההומאופתית ניכר תוך שבוע למן תחילת הטיפול ונמשך 8 שבועות (P=0.003). נטיות דומות נצפו בתפקודי נשימה ובעמידות ברונכיאלית. המאמר מסכם: "האם החזרה על התוצאות הנוטות לטובת טיפול הומאופתי היא הוכחה לפעולה שהיא מעבר לאינבו, או שמא זוהי הוכחה לנטייה של ניסויים קליניים בכלל לייצר תוצאות חיוביות שגויות?"

¨Ferley et al. (1989), A controlled evaluation of a homeopathic preparation in the treatment of influenza-like syndrome.

ניסוי קליני מבוקר שנועד לבדוק את יעילות ההכנות ההומאופתיות בטיפול בסינדרום של מחלות דמויות שפעת. המחקר נערך בחבל ליון, צרפת, בזמן מגפת שפעת, והטיפול נעשה באמצעות הכנה הומאופתית סטנדרטית של חיסון נגד שפעת מסוג Oscillococcinum. החיסון הוכן מ-Anas Barbarine Hepatis and Cordis Extractum HPUS במיהול של 200Cעל לקטוז וסכרוז. 237 מקרים קבלו טיפול, ו-241 הופנו לקבוצת הביקורת (באופן אקראי וכפול סמיות). המטופלים דיווחו מדי יום על טמפרטורת גופם ועל נוכחותם או העדרם של סימפטומים לבביים, שיעול, נזלת ועייפות. החלמה הוגדרה כטמפרטורה רקטלית נמוכה מ-°C37.5 וכהיעלמות מוחלטת של 5 סימפטומים מובילים.
תוצאות: שיעור המקרים שהחלימו תוך 48 שעות היה גבוה יותר בקבוצת הטיפול לעומת קבוצת הביקורת (17.1% לעומת 10.3%, 0.03=P). המאמר מסכם: "התוצאות אינן ניתנות להסבר בתחום הידע הקיים, אך הן קוראות לעוד ניסיונות מתוכננים ומבוקרים היטב".

¨Wiesenauer & Gaus (1985), Double blind trial comparing the effectiveness of the homeopathic preparation Galphimia potentisation D6, Galphimia dilution, 10-6 and placebo on Pollinosis.

בניסוי מבוקר, אקראי וכפול סמיות, עם 164 מתנדבים הסובלים מ-Pollinosisנבחנה השפעתו של חומר שהוכן באופן הומאופתי מ-Galphimia D6, לעומת השפעת אותו חומר לאחר שדולל כנ"ל אך לא נוער (כלומר לא הוכן באופן הומאופתי). משך הטיפול הממוצע היה כ-5 שבועות.
תוצאות: לא נמצאה מובהקות סטטיסטית, אך נראתה נטייה ברורה לשיפור כאשר החומר הוכן באופן הומאופתי, לעומת השפעה הדומה לקבוצת אינבו בקבוצה השנייה (שקיבלה מיהול ללא ניעור). בסימפטומים הקשורים לעיניים נצפה שיפור של 71% (34 מתוך 48 מקרים) בחומר ההומאופתי, לעומת 49% שיפור (27 מתוך 55) בחומר שעבר רק דילול, ו-55% שיפור בקבוצת הביקורת (32 מתוך 58). סימפטומים נזלתיים הראו אותה נטייה. המחקר מסכם: "המחקר מראה כי ניתן לערוך מחקרים קליניים מבוקרים היטב לתכשירים הומאופתיים, וכן ניתן להבחין בהשפעה של חומרים שעברו דינמיזציה לפי השיטה ההומאופתית, לעומת חומרים שעברו דילול בלבד."

¨Brigo and Serpelloni (1991), Homeopathic treatment of Migraines – A randomized double blind controlled study of 60 cases.

הניסוי נערך במטרה להעריך את יעילות הטיפול ההומאופתי במיגרנות. 60 אנשים הסובלים ממיגרנות טופלו באחד מ-8 תכשירים הומאופתיים אפשריים במיהול של C30 (דילול אחד ל-10-60), 4 פעמים, במרווחים של שבועיים. החולים הופרדו אקראית לקבוצת טיפול ולקבוצת ביקורת, והערכת התוצאות נעשתה לאחר חודשיים ולאחר 4 חודשים.
תוצאות: שתי הקבוצות היו הומוגניות מבחינת אפיוניהן. בקבוצת הביקורת נצפתה ירידה משמעותית מבחינה סטטיסטית בתכיפות המיגרנה ובמשך ההתקף: משך המיגרנה ירד מ-19.9 ל-7 ימים בממוצע אחרי חודשיים, ול-6.7 ימים בממוצע אחרי 4 חודשים (Friedman test=31.5; P<0.00001, n=30). בקבוצת הביקורת, הירידה במשך התקף המיגרנה הייתה מ-18.6 ימים בהתחלה ל-17.5 ימים אחרי חודשיים ול-17.9 ימים אחרי 4 חודשים (non sig.). בקבוצת הטיפול, 20 אנשים חדלו להשתמש בתרופות לאחר 4 חודשים; בקבוצת הביקורת – 2 אנשים חדלו להשתמש בתרופות.

מחקר זה ייחודו בשינוי המודל המחקרי הקלאסי של "תרופה אחת לבעיה אחת", תוך התאמת המחקר לשיטה ההומאופתית, מבלי לפגום באיכות המחקרית.

¨Jacobs et al. (1994), Treatment of acute childhood diarrhea with homeopathic medicine: A randomized clinical trial in Nicaragua.

שלשול אקוטי הוא אחד הגורמים המובילים לתמותת תינוקות בעולם. ב-1991 נערך בניקרגואה ניסוי קליני אקראי וכפול סמיות שהשווה טיפול הומאופתי עם אינבו (בנוסף לטיפול אוראלי מקובל נגד התייבשות, שניתן לשתי הקבוצות). 81 ילדים קיבלו טיפול הומאופתי שהותאם אישית לכל ילד (קלאסי) או אינבו, ונערך מעקב יומי למשך 5 ימים.
תוצאות: בקבוצת הטיפול נצפתה ירידה משמעותית מבחינה סטטיסטית (P<0.05) במשך זמן השלשול (מוגדר כמספר הימים שחולפים עד שמספר היציאות הלא-מוצקות ביום יורד אל מתחת ל-3, למשך יומיים לפחות) ובמספר היציאות ליום, לאחר 72 שעות מאז תחילת הטיפול. מסקנתם היא כי "טיפול הומאופתי יכול להיות שימושי לטיפול בשלשול אקוטי אצל ילדים, וכדאי לשקול המשך בדיקה של טיפול זה".