להלן כמה דוגמאות מייצגות של המקרים בהם טיפלנו בהומאופתיה במהלך המלחמה.
כרמיאל
הגענו לכרמיאל ביום שישי 28 ביולי 2006 . התמקמנו בחמ"ל ליד משרדי הרווחה של העירייה. בחור בשם אלי הסיע אותנו בין המקלטים. העיר הייתה ריקה כמו ביום כיפור. רק פה ושם נסעה מכונית. החנויות היו סגורות.
האווירה במקלטים הייתה מעורבת: חלק מהאנשים היו ממש מפוחדים וסירבו לצאת מפתח המקלט. הם נראו מתוחים ועייפים. חלקם היו במצב טוב יותר עם מעט קשיים בהירדמות ודפיקות לב בזמן האזעקות. ברוב המקרים הרמדי שנבחרה הייתה Aconite. הטיפול ניתן ברוב המקרים בבקבוק מים ובו מספר גלובולים. ההצלחות היו מרשימות – הרמדי עזרה לרוב המטופלים להירגע עוד באותו יום תוך מספר שעות. הם הצליחו להירדם בלילה ולצבור כוחות. בביקור ההמשך אותם אנשים כבר נראו רגועים יותר ואפילו אדישים למצב. היו מקרים בהם הטיפול עזר לכמה ימים אבל חלה נסיגה כאשר חוו שוב נפילת טיל קרובה או שמעו סיפור על חבר שנפצע קשה או נהרג. במקרים אלו חזרנו על הרמדי, בדרך כלל מינון גבוה יותר.
חלק מהמטופלים התלוננו על סימפטומים נוספים שלא היו ממש קשורים למלחמה ולמצב בו הם נמצאים: ניראה היה כי במקרים אלו המחלה הכרונית התפרצה כתוצאה מהמצב האקוטי והמתח הרב, דבר שדרש אבחון מדוקדק יותר של המקרה.
(יש לציין כי בכל מקום בו הגענו קיבלו את פנינו בשמחה רבה והזמינו אותנו לסעודות ערב שישי במקלטים).
מקרים לדוגמה:
28.7.06. מקרה מס .1 . ל.ס. בת 52.
מיקום: כרמיאל – מקלט – רח' התבור 10
"חזרנו לארץ ב – 13.7.06. הקטיושות הראשונות תפסו אותנו במכונית באזור מג'דל כרום. נפלו קטיושות לידנו. לא הבנתי איפה אני נמצאת. מאז לא יכולה להישאר רגע לבד. יש חרדות. מתעוררת הרבה וישנה עם הגל השקט. כל רשרוש קטן מקפיץ אותי. אני רועדת כל הזמן".
"שבועיים אני לא אוכלת. ירדתי 7 קילו. אני פוחדת שמא באמצע האוכל תתפוס אותי קטיושה".
תצפית: קול רועד. נראית בלחץ. עייפה ותשושה.
רמדי: Aconite 30c במים 3 פעמים ביום.
מעקב. 31.06.06
"אני יותר רגועה. החלטתי לא לשבת במקלט עם משפחת ב. כי קשה לי איתם. אין לי כבר דופק מהיר באזעקות. עדיין חרדה מהמצב.
שינה: נשכבתי בתשע בערב לראות טלוויזיה ונרדמתי עד שבע בבוקר. זו פעם ראשונה מאז תחילת המלחמה שאני ישנה כמעט 12 שעות".
מעקב 1.8.06. ביקור בית
אתמול בלילה נגמר הבקבוק. הלכתי לישון אבל התעוררתי מדי פעם.
היום בבוקר פעם ראשונה שהדלקתי את המזגן ואת המדיח. לפני כן פחדתי שמא לא אשמע את האזעקה".
רמדי: Acon. 200c במים 3 פעמים ביום.
מעקב 6.8.06
"אני רגועה הרבה יותר אבל קשה לי לשבת רגע. חייבת לעשות משהו. מנקה כל הזמן. אני לא מדליקה את שואב האבק בגלל הרעש. לזוז ולנקות כל הזמן זה האופי הרגיל שלי".
החלטה: להמשיך Acon. 200c במים, 3 פעמים ביום
מעקב 17.8.06
"אני במצב הרבה הרבה יותר טוב. בימים אחרי שהייתם פשוט רגועה וכמעט אדישה".
9.8.06 מקרה מס. 2 ינון ( חייל קרבי), בן 26.
מיקום: כרמיאל
"הבעיה: האוזניים שלי – שומע עמום ויש רעש באוזן ימין כל הזמן. אני מקורר, זה קרה בפתאומיות.
פחד גדול בקרבות, ראיתי זוועות. ירדתי 7 קילו, הייתי רוב הזמן רעב וצמא. עכשיו אני ממש שבר כלי, לא יכול לזוז".
תצפית: נראה תשוש ועייף
רמדי: Carb-v 30c , Acon 30c במים, 3 פעמים ביום, לגימה כל פעם.
מעקב: 15.8.06. שיחת טלפון
"מרגיש נהדר. כבר יומיים אחרי הרגשתי חזק יותר, מלא כוח ואנרגיה. חזרתי למערכה ולקרבות כמו חדש".
30.7.06 מקרה 3. אסף (פיקוד העורף), בן 24.
מיקום: חמ"ל עיריית כרמיאל
"כבר חודש חולה. עכשיו זה החמיר. אמרו לי שזה וירוס ואין מה לעשות. בהתחלה נתנו לי אנטיביוטיקה כי כאב לי הגרון. כל הזמן מנוזל ומשתעל, התקפי קוצר נשימה. נתנו לי גם אנטי היסטמינים ומשאף. כלום לא עוזר לי.
לפני כחודש נפרדתי מהחברה. כואב לי ואני מאוכזב. פיטרו אותי מהעבודה. הייתי כל הזמן עצבני וכועס.
אני סובל מדלקות גרון כרוניות, השקדים נפוחים באופן תמידי.
אני מזיע בכפות רגליים ובגב, יותר מהרגיל".
חלומות על נחשים.
פחדים: "פעם הייתי פוחד מעכברים. היום מג'וקים".
"אני מאוד חברותי ופתוח. קשור מאוד לבעלי חיים. דואג המון".
תצפית: תשוש, פנים נפולות.
רמדי: phos. 30c )לשקול ph-ac לאחר מכן).
מעקב: 7.8.06 שיחת טלפון
"השיעול עבר כמעט לגמרי אחרי יומיים. פשוט לא ייאמן – מזה חודש שאני משתעל. אחרי שבוע הכול נעלם. אני מלא אנרגיה".
27.7.06 מקרה 4. ב.א-ח.
מיקום: מקלט הגליל 1, כרמיאל
"כשהיו נפילות טילים הייתי בחוץ. מעבר לזה לא זוכרת כלום. איבדתי הכרה ל 3 שעות. זה קרה במוצאי שבת שעברה. מאז, כשיש אזעקה יש לי סחרחורות ודפיקות לב ואני רועדת.
היה לי חלום: יש נפילות טילים ואני בחוץ, שומעת אבל לא מוצאת מקלט. לא מוצאת את הילד שלי ואני חושבת שאני הולכת למות".
רמדי: Acon. 30c 3 גלובולים (מנה אחת) במקום ובערב עוד מנה.
מעקב: 7.8.06. במקלט
"ב 3 הימים הראשונים הרגשתי קצת מנותקת ממה שקורה. הפחתתי את הסיגריות בחצי.
אני אפילו חושבת שירדתי במשקל.
יש פה מישהי במקלט מרגיזה. אני מפנימה ושומרת בפנים אבל בסוף אני אתפוצץ עליה".
רמדי: Acon. 200c במים' לגימה 3 פעמים ביום.
מעקב: 10.8.06
"הכול בסדר. אני יותר רגועה. אתמול בערב הלכתי לחברה – זו פעם ראשונה שאני יוצאת מהמקלט יותר מכמה מטרים. הייתי אצלה 3 שעות".
7.8.06 מקרה 5. עווידה א.ס. בן 33.
מיקום: מקלט – גליל 1, כרמיאל
"המלחמה בכלל לא מפריעה לי. לפני יומיים התחילו כאבי גרון. שקדים נפוחים. היה לי חום פעם ראשונה בחיים. הנזלת צהובה. אני מרגיש שהקול שלי הולך להיעלם".
רמדי: Sulph 30c כל שעתיים לגימה אחת.
מעקב: 10.8.06 שיחת טלפון
"אני בסדר גמור. כבר בערב הרגשתי יותר טוב. קמתי בבוקר והכול עבר".
28.7.06 מקרה.6. אבירם, בן 13.
מיקום: מקלט רח' התבור
"אני ממש ממש פוחד. כל הבומים, הקולות, הרעש, הפיצוצים. יש לי פחד גדול מחושך כי בחושך יש שדים ורוחות. אני מפחד שאפגע מהקטיושה כי אז אני עלול למות ולא אוכל להקים משפחה בישראל".
החלטה: Stram 200c ,Calc 200c במים, בבקבוקים נפרדים, 3 פעמים ביום – לגימה בפעם.
מעקב: 8.8.06. ביקור במקלט
"הייתי במצב יותר טוב. הרבה יותר רגוע . פחות פחד למות. כאילו אני מוגן בבועת הגנה. אבל ביום שישי ( 4.8.06) היה פיצוץ ממש חזק לידנו והייתי בחוץ. הרגליים שלי התחילו לרעוד . לא יכולתי להשתלט על עצמי. הרגשתי שהבלוק עומד להתמוטט עלינו. נכנסתי ממש לשוק. עכשיו כל אזעקה אני קופץ, דפיקות לב ורעידות".
רמדי: Acon. 200c במים 5 פעמים ביום ל – 3 ימים.
מעקב: 13.8.06, ביקור במקלט
"אני במצב יותר טוב. נרגעתי וגם היה שקט אתמול. ביום בו שתיתי [את הרמדי] ישנתי טוב".
רמדי: מנה אחת של calc 200c לשם חיזוק.
2.8.06 מקרה 7. אדית. בת 52.
מיקום: עירית כרמיאל
"כאבים בברך ימין. כאבים עזים כבר חודשיים. עשיתי צילום – הכול בסדר. אין שום דבר. המליצו לי לעשות מיפוי עצמות.
כאבים כאילו הברך שבורה. נסענו לברצלונה והלכנו הרבה. יכול להיות שזה בגלל ההליכות. הכי כואב לי כאשר אני ישנה. ההרגשה היא שיש לי פצע תחת העור".
רמדי: Arnica 30c ,Ruta 30c במים, 4 פעמים ביום.
מעקב: 4.8.06 בעירייה
"הרבה פחות כאבים. זה עזר לי. הלילה עבר הרבה יותר טוב. ישנתי רצוף. יכולתי להישאר באותה תנוחה יותר זמן. המקום עדיין רגיש וחם. ההרגשה שיש לי פצע מתחת לעור השתפרה. אני בלי רמדי עכשיו ואני מרגישה שהכאבים מחריפים".
טיפול: Ruta 30c , 3 פעמים ביום
מעקב: 10.8.06. ביקור בית
"מרגישה טוב, כמעט ואין כאבים". ישנה רצוף.
המשך טיפול: Ruta 200c במים, 3 פעמים ביום.
נהריה
הגענו לנהרייה ביום ד' בבוקר 2 באוגוסט 2006. בניגוד לכרמיאל לא היה כמעט מרווח של זמן בין תחילת האזעקה לנפילות של הקטיושות, עובדה שתרמה לתחושה של מתח בעיר. התושבים כמעט ולא יצאו מהמקלט מפחד הקטיושות העלולות ליפול ללא התראה. תוך זמן קצר אני (יונתן) ואדוארדו מצאנו עצמנו מתוחים ודרוכים בדומה למצב הכללי ששרר בעיר. הוסיפו לכך נפילות ללא אזעקה שתפסו אותנו מדלגים ממקלט למקלט.
הביקור הראשון שלנו היה במקבץ דיור של אוכלוסייה מעורבת. מצאנו שם אנשים עם תופעות של חרדה, חוסר שינה, תגובה לא פרופורציונאלית לכל רעש ורחש ותחושה של חוסר אונים.
אחה"צ ביקרנו מקלטים ציבוריים, הטיפול במקלטים התאפיין בצורך להיות בריכוז מלא ולהגיע להחלטות מהירות, מכיוון שכל רגע עלולה הייתה להישמע אזעקה וכולם היו נכנסים ללחץ – למרות שהם בתוך מקלט. היו המון הסחות דעת והמתח שאנו עצמנו היינו שרויים בו גם השפיע.
בנהריה חשנו בחזית ואני רחוק מלהגזים: כל הליכה בעיר היתה מתכון לכניסה למצב של Aconite. לדוגמא, עשינו הפסקה קצרה לשתיית אספרסו בבית הקפה היחיד שהיה פתוח בנהרייה, בזמן שתיית הקפה נפלו לידנו קטיושות ללא התראה ורסיסים פגעו בחנות הסמוכה.
מקרים לדוגמא:
2.8.06 מקרה מס. 2 נתנאל, בן 8.
מיקום: מקלט פרטי, נהריה
"אני פוחד מהקטיושות. כשאימא אמרה לי שמתחילים טילים התפוצץ לי המוח. שמעתי בום קרוב. קפצתי מהכיסא".
תצפית: לא רגוע. נושך את שקית הקרטיב בעצבנות.
בלילה לא ישן. מטייל בבית. נרדם לשעה ומתעורר בפחד. קורא לאימו. לפעמים מרביץ. כל היום קופץ ורץ. אימפולסיבי יותר מבעבר.
רמדי: Aconite 30c יבש פעם אחת. Stram 30c במים, 3 פעמים ביום.
מעקב: 6.8.06. שיחת טלפון עם האם
"הוא בסדר. ישן יותר טוב. כמעט ולא מתעורר בלילה. ביום הוא עדיין תזזיתי"
טיפול: להמשיך 3 פעמים ביום. כשהבקבוק יתרוקן למלא שוב ולהמשיך.
מעקב: 17.8.06. שיחת טלפון עם האם
"יותר טוב. ישן עכשיו בצורה טובה. עכשיו אני בנופש איתם והוא בסדר גמור".
2.8.06 מקרה מס. 5. פלורי, בת 43.
מיקום: מקלט, רח' קפלן, נהריה
"חשבתי שאני חזקה עד שבעלי נפגע מרסיסים. הייתי בבית כשזה קרה. בדיוק התכוונו לצאת. בעלי יצא לחפש מונית ונפצע. למרות כל זה אני מרגישה שאני צריכה לתפקד עכשיו, כולם פה חלשי אופי".
רמדי: Arg-n 30c מנה אחת יבשה
מעקב: 6.8.06. שיחת טלפון
מרגישה יותר רגועה ופחות צריכה לשלוט על הנעשה ועל כולם.
רמדי: מנה נוספת במקום.
מעקב: 17.8.06. שיחת טלפון
"אני בסדר בגמור. הכול עבר ואני והבנות בנופש. אחרי הרמדי הרגשתי טוב וישנתי טוב".
15.8.06 מקרה מס. 7. ניסים, בן 48.
מיקום: גזברות עיריית נהריה
"אני סובל כבר שבועיים מברונכיט עם שיעול וליחה. השיעול גורם לי לרצות להקיא. בעיקר בלילה יש התקפים. שעה שלמה. כואב בחזה כשאני משתעל. יש דגדוג בגרון ואז שיעול. כשאני שוכב אני צריך להיות על הצד. מוקל לי באוויר הפתוח. קור מחמיר את השיעול. אני צמא יותר מהרגיל .
זה התחיל בגלל המזגן – בכל הישיבות הפעילו אותו וקפאתי. בד"כ חם לי יותר.
המלחמה והקטיושות לא ממש הפריעו לי. קיבלתי מכה חזקה בראש פעם אחת כשהסתתרנו באזעקה".
רמדי: Calc-phos. mix 30c במים כל שעתיים . Arnica 200c במים, 3 פעמים ביום לגימה.
מעקב: 17.8.06, שיחת טלפון
"יש שיפור קל. פחות שיעול. באופן כללי מרגיש יותר טוב".
טיפול: Calc-phos mix 30c בטיפות, 4 פעמים ביום, 4 טיפות על הלשון ל 4 ימים.
מעקב: 21.8.06, שיחת טלפון
"יש שיפור ניכר. הרבה פחות שיעול. פחות ליחה. אני חזק יותר. הייתה לי חולשה כללית בכל הגוף. ועכשיו הרבה יותר טוב".
צפת
לצפת הגענו פעמיים במהלך המלחמה לשעות ספורות. העיר הייתה נטושה ובמקלטים נמצאו אנשים בודדים. הנסיעה מכרמיאל הייתה כרוכה בסיכון רב בכל שעות היום. הביקור הארוך ביותר היה ביום ב' 14.8.06 כאשר הפסקת האש נכנסה לתוקף אך כולם עדיין ישבו במקלטים.
האוכלוסייה בצפת הייתה ללא ספק הקשה מכל הערים בהן ביקרנו. מחלקת הרווחה בעירייה עבדה עם מתנדבים מכיוון שמנהלת המחלקה עזבה את העיר ביחד עם כמה עובדים. העיר הייתה משותקת. ברחוב הסתובבו מסוממים שחיפשו ליד העירייה מציאות או אוכל. למעשה פיקוד העורף תפס את מקומה של העירייה בניהול העיר. יצא שאנחנו העברנו מים וארגזי מזון לישוב ליד צפת – מאספקה שנתנה עיריית כרמיאל.
מקרים לדוגמא:
14.8.06 מקרה מס. 1 קמיל, בת 62.
מיקום: צפת
"אני מפחדת נורא. מרגישה את זה בלב. דפיקות לב. לא ישנה טוב. מתעוררת הרבה. אין לי תיאבון כבר חודש. הייתה נפילה לידנו והלב שלי דפק חזק. ממש רעדתי".
רמדי : Acon. 30c 3 פעמים ביום לגימה.
מעקב: ,17.8.06 שיחת טלפון
"ב"ה, הכול בסדר. אני ממש יותר טוב. באותו ערב כבר ראיתי הטבה. חזר לי התיאבון. אני אוכלת".
טיפול: להמשיך עד שייגמר הבקבוק. לדבר איתי במידה ושוב אין תיאבון והפחדים חוזרים.
14.8.06 מקרה מס. 2. ג'נאט, בת 55.
מיקום: צפת
"נכוויתי אתמול ביד ימין באזור המרפק. שורף וחם.
היו הרבה נפילות מסביב לבית. מאז אני פוחדת". "תן לי משהו שאני לא אפחד ", "כל הזמן אני רועדת מפחד".
רמדי : Arnica + Acon. + Hypericum 30c במים 6 פעמים ביום לגימה אחת.
מעקב: 17.8.06, שיחת טלפון
"כבר באותו יום יותר רגועה כאילו אדישות כזו. באותו יום הרגשתי הקלה ביד, פחות שרפה ופחות הצקה. עכשיו שהכול נגמר אני ממש בסדר. היד ממש הבריאה".
סיכום
מסמך זה מראה עד כמה יכולה הומאופתיה להציע גם במצבי לחץ וטראומה.
מבחינתנו הלקח הניהולי מהמלחמה הוא שכדאי להיערך בפעם הבאה בצורה קצת שונה: יש לדאוג כי בכל מרכזי הדחק בערים בצפון יהיו, לצד הצוות הרפואי הרגיל, גם מספר הומאופתים וצוות של מטפלים במגע כמו שיאצו, טווינה ועיסוי שבדי. צוותים אלו יהיו ניידים ויוכלו לעבור במקלטים בשעת הצורך. לו כך היה, רבים מהאנשים שהיו זקוקים לטיפול אך לא יכלו להגיע למרכזי הדחק, היו זוכים לטיפול נאות.
המיקום בתוך מרכז הדחק יחשוף אותנו ליותר אנשים וייתן מענה מהיר יותר בשעת הצורך. כמו כן טיפול הומאופתי מהיר ויעיל במרכז עצמו ימנע מעבר מיותר של נפגעי חרדה לחדר המיון בבית החולים וכך ימנע עומס מיותר של הצוותים העסוקים בטיפול בפצועי גוף.
אנו פתחנו מעין מרכז דחק בחמ"ל עיריית כרמיאל אליו הגיעו חיילים של פיקוד העורף, תושבי כרמיאל ועובדי העירייה. הטיפול בעובדי העיריות שעבדו ללא הפסקה עזר להם להתמודד עם המתח והלחץ שבעזרה לאוכלוסייה קשת היום שנשארה המקלטים ולא היה לה את האמצעים לעזוב את העיר. בנוסף לטיפול ההומאופתי הם נהנו מטיפולי שיאצו וטווינה והשילוב עם הטיפול ההומאופתי היה מוצלח ביותר.
חשוב להזכיר את שיתוף הפעולה של הפסיכולוגים הקליניים והפסיכיאטרים במרכזי הדחק בכרמיאל ובנהריה. הפסיכולוג הקליני של פיקוד העורף אף אמר כי "אתם לוקחים אנמנזה טוב מאיתנו ומה שאצלנו מתחיל ונגמר באמפתיה בדרך כלל, אצלכם רואים תוצאות מידיות".
נדהמנו מההיענות של האוכלוסייה לטיפול ומהכרת התודה מעצם כך שהגיעו אליהם למקלטים בשעת נפילת קטיושות והקדישו להם זמן. האנשים לא הפסיקו להודות לנו על כך. כאשר הם חוו את התוצאות החיוביות הם בעצמם התקשרו אלינו שוב ושוב וביקשו שנגיע "כי יש חבר במקלט או בבית שחייב טיפול".
החוויות שעברנו השאירו עלינו חותם וחיזקו בנו את האמונה שיש מקום להרחיב את פעילות הרפואה המשלימה בשעת מלחמה.
ערך וסיכם: יונתן קדם
תודות לנירית גור ששכתבה והוסיפה הערות, להומאופתים שהתנדבו עימנו כל אחד ליומיים: ד"ר בועז רוןMD , RCHom , יגאל אלפסי RCHom ויהודה טליאנסקי RCHom
*יונתן קדם RCHom,
* דני רון RCHom,
* אדוארדו זבה RCHom, DHom UK
