דר' סמואל האנמן (1755-1843), רופא גרמני, מייסד השיטה ההומאופתית, היה "ילד פלא" של הרפואה בת זמנו. כבר בצעירותו שלט האנמן בשבע שפות, כתב מאמרים רבים ותרגם ספרים בכימיה, בוטניקה ,תזונה, רוקחות ורפואה. למרות היותו רופא מצליח ובעל שם, היה האנמן מאוכזב משיטות הטיפול שהיו נהוגות אז וחיפש דרך ריפוי אחרת.
בשנת 1796 פרסם האנמן מאמר ראשון מסוגו בו תיאר תפישת ריפוי המבוססת על עקרון 'הדומה בדומה מרפא' (ראה פרק עקרונות היסוד). האנמן טבע את השם "הומאופתי",שפירושו מיוונית: הומאו = דומה, פתוס = מחלה, הסבל: דומה למחלה.
בשנת 1810 הוציא לאור את הספר Organon of Medicine – ובו תאר את יסודות הרפואה ההומאופתית והנחיות מפורטות לדרכי יישומה. ספר זה יצא בשש מהדורות ומהווה את הבסיס ללימודי הומאופתיה מאז ועד היום.
ההומאופתיה התפשטה במהירות באירופה, ארצות הברית, דרום אמריקה, דרום אפריקה וארצות המזרח הרחוק. היא הוכיחה עצמה כשיטה יעילה לטיפול במחלות אקוטיות וכרוניות וקבלה תאוצה מוגברת בזמן מגיפות בהן השיגו הומאופתים תוצאות מדהימות הרבה יותר מכל שיטת רפוי אחרת. עם הזמן הוקמו בתי ספר רבים נוסדו בתי חולים ואף מוסדות לחולי נפש שדגלו בטיפול הומאופתי. בארה"ב לדוגמא היו במאה ה-19 יותר בתי חולים הומאופתים מאשר קונבנציונאליים.
כיום ברוב העולם ישנם מטפלים ורופאים הומאופתים, ובארצות רבות נהנית ההומאופתיה מהכרה מלאה. כרבע מאוכלוסיית מדינות אירופה המערבית מטופלת בהומאופתיה, חלק נכבד מן האוכלוסיה במדינות כגון הודו, ברזיל, ארגנטינה ודרום אפריקה מטופל על ידי ההומאופתיה. בארה"ב גדל השימוש בהומאופתיה בכ-20% מדי שנה ובבריטניה אף יותר. לא רק משפחת המלוכה הבריטית מטופלת על ידי ההומאופתיה, כמו גם כשליש מהאוכלוסיה באנגליה.
גם בישראל ישנה התעוררות גדולה להומאופתיה , וכיום מוצע הטיפול ההומאופתי גם בבתי חולים ובקופות חולים ברחבי הארץ ולא רק במרפאות הומאופתיות פרטיות. כיום אנו עדים לפריחה הולכת וגוברת בתחום הרפואה המשלימה ככלל וההומאופתיה בפרט. ספרים חדשים יוצאים לאור באופן תכוף, קבוצות מחקר שוקדות על בדיקת חומרים חדשים העתידים לשמש כתרופות הומאופתיות (prooving), שיטות ההוראה וההכשרה משתכללות ומתמסדות, נעשים צעדים גדולים לקידום המחקר, תוכנות מחשב מפותחות ועוד. אנו בטוחים כי עוד רבה הדרך לפנינו, אך אין ספק כי זהו עידן מרתק ומבטיח לעוסקים בהומאופתיה ומלא תקווה לנזקקים לה.