ההרצאה והסדנא של ד"ר זהר רובינשטיין:
 

ד"ר רובינשטיין הוא הקב"ן הראשי של פיקוד העורף , פסיכולוג קליני וארגוני, מיוזמי התוכנית הרב-תחומית לניהול מצבי חירום ואסון בפקולטה לרפואה, אוניברסיטת ת"א.

ישנם 2 סוגי מצבי חירום שאנו עלוליים להיתקל בהם:

1. מצב חירום שנגרם בגלל תופעת טבע, כדוגמת הצונאמי שהיה ביפן לאחרונה, רעידות אדמה, התפרצויות הרי געש, טורנאדו וכדומה.

2. מצב חירום שנגרם ע"י בני אנוש כדוגמת מלחמה, פיגוע קונבנציונאלי, כימי או ביולוגי, ולוחמה גרעינית.

ככל שהפגיעה קשה יותר, נרחבת יותר, כוללת יותר נפגעים, כך ההשפעה על הנוכחים בזמן הפגיעה, ועל אנשים נוספים, שאמנם לא היו שם, אך שומעים ומעורבים רגשית, קשה יותר.
 

ממחקרים שנעשו התברר שבני אדם אשר היו במצב חירום שנגרם על ידי הטבע נוטים פחות להיכנס למצב הלם או שוק ארוך טווח, מבני אדם אשר היו במצב חירום שנוצא על ידי בני אדם.

מספר הנפגעים נפשית לאחר אירוע טראומטי, באופן יחסי למספר הנפגעים באותו אירוע מבחינה גופנית, הולך ועולה ככל שהאירוע גדול יותר (כדוגמת אסון התאומים) או פחות קונבנציונאלי (כדוגמת פיזור גאז רעיל ברכבת התחתית בסארין). מספר נפגעי הנפש הסובלים ממתח וחרדה לאחר אירוע גדול או לא קונבנציונאלי, עשוי לעלות במשך חודשים לאחר האירוע. באינטיפדת אל אקצה היו פי 3-4 יותר נפגעי מתח וחרדה, מנפגעי גוף. זהו אירוע קטן יחסית ומאד קונבנציונאלי ולכל היחס בין נפגעי הנפש ולנגעי העגף הוא (רק פי 3 נפגעי נפש) 3:1. באסון התאומים היו 2770 הרוגים ופי 47 מזה נפגעי מתח וחרדה.

הבעיה הפסיכולוגית קצרת הטווח או ארוכת הטווח אשר יכולה להשפיע על האדם לאחר טראומה, ניתנת למניעה או להקטנה, באמצעים פשוטים למדי, אשר ניתן ללמוד אותם ולתרגל אותם כדי שנוכל לסייע כשניתקל במצב כזה. 48 השעות הראשונות שלאחר אירוע טראומטי, הן קריטיות. אם נגיע לאנשים רבים ככל האפשר, ב 48 השעות הראשונות לאחר אירוע קשה, נוכל להקטין באופן משמעותי את ההשפעה של האירוע על חייהם בטווח הרחוק.

אדם נמצא בסיכון להחמרת מצבו הנפשי אם הוא לא חוזר לתפקוד מהר ככל האפשר.

3 החודשים הראשונים שאחרי טראומה נחשבים השלב האקוטי. לאחר 3 חודשים, אם אדם לא התאושש, הוא נכנס לשלב הכרוני. ככל שמצבו מעמיק כך קשה יותר להוציאו ממצב זה.
 

כלים פסיכולוגיים ראשוניים כדי לאפשר יציאה מטראומה:

1. אוריינטאציה – כלי חשוב מעין כמותו. כשאדם נמצא בשלב הראשוני לאחר טראומה, הוא בד"כ לא יודע איפה הוא, מה קרה. חשוב מאד לשאול אותו לשמו, לשאול אותו פרטים מזהים, להחזיר אותו לקשר עם המציאות, לספר לו מה קרה. להוציא את האדם מהבלבול שבו הוא נמצא.

2. הרגעה וניחום – השיחה צריכה להיות אמפאטית. האדם המסייע צריך לתת אוירה של תמיכה. מצד שני אין להבטיח דברים שאי אפשר להיות בטוח בהם.

3. לחבר לגורמי סיוע משמעותיים כולל יקירים ובני משפחה.

ד"ר זהר רובינשטיין הנחה תרגול מצב חרום וסיוע לנפגעים. בשבילי תרגול זה היה מצוין. חלק מאיתנו ההומאופתים, שיחקו בכישרון רב נפגעי טראומה. הם היו כל כך כישרוניים עד שה"מטפלים" שביננו בהחלט חוו את הקושי לטפל במצב טראומה אמיתי. כדאי בהחלט להתנסות בסדנא כזאת. זה לא דומה בשום צורה למצב חירום שמגיע אלינו לקליניקה.

תודה לד"ר רובינשטיין על ההנחייה ועל ההרצאה. אני ממליצה לכל הומאופת לעבור את סדנאות ההמשך.
 

החלק ההומיאופתי:
 

2 הרצאות מצוינות נתנו רונן לוי ורומה בוצ'ימנסקי.

רונן לוי הדגיש את הראיה המיאזמטית בבחירה רמדי למצב של פגיעה.
 

רמדיז סיקוטיות:

סיקוטי: האדם חטף מכה. המכה משפיעה עמוק ולאורך זמן. האדם הולך ונחלש.

Nat-s רמדי סיקוטית. יש קשר בין חבלות בראש למיאזמה הסיקוטית, כי זהו מצב שמכה קטנה השפיע לטווח ארוך.

הרמדי שכדאי לזכור במקרה של דימומים: Hammamelis.

נדגיש שוב – עוד לפני ארניקה כשמכה פשוטה מובילה לתוצאות גדולות. שוב רמדי סיקוטית. מכה שקיבל גורמת שטף דם פנימי שלא נספג.

הממליס הם "בעלי דם כחול" כלומר רוצים כבוד. נפגעים מאד כשלא נותנים להם כבוד.

הוא בשלווה שלו ויש לו דימום.

רוצה לשמור על שקט ושלום אפילו בזמן סכנה ודימום.

כמו מלך או רוזן: מצד אחד נחמד, סימפטטי. מצד שני – אל תעז להתנגד להם, עשה כרצונם.

הרעה והחמרה ממגע – מי מעז לגעת במלך, בבעלי דם כחול?

אוהב דבש.

שייך למשפחת ה hamamelideae אשר חווים לחץ מבחוץ, והרגשת מוגבלות למקום מצומצם, והתגובה הסיקוטית במקרה זה היא נסיון להסתגל, לדמם מבפנים בלי שמרגישים.

מתי נשתמש ב hammamelis ?

חבלה כמו Arn, כאשר Arn לא עובדת. הכאבים ממשיכים והאדם נחלש. הדימום פנימי ולא נראה. מצויינת בפגיעות ראש, בשבץ (וגם עם רמדי אחרת אם חשוב לנו שהאדם יחיה יותר מאדר שההומיאופתיה תהיה קלאסית  )

בהממליס לא רואים את המוות הקרוב כי זוהי רמדי מסתירה (סיקוטית).

בפגיעת ראש – בחירה ראשונה Nat-s

אם יש חשש לדימום – Hammamelis או לסרוגין עם Nat-s
 

מיאזמה לפי פתולוגיה:

Ledum לטראומה ומצב comma

האדם בקומה ויש לבדוק מהו האופי שלו הבסיסי, מהי הקונסטיטוציה.

Ledum מאד רוצה להיות לבד. הוא לא מרוצה ולא אוהב אנשים. הקומה עוזרת לו להתרחק מהאנשים. קור פנימי (רגשי) ורוצה עוד מהקור הזה (ריחוק מבני אדם). מוכר גם ברמה הגופנית: קר לו ומוטב מקור.

מתקרב בעזרת ה Ledum ללבד, לקור, למוות.

מתי נותנים:

דקירה קטנה שמובילה למוות כמו טטנוס, נשיכה, סיבוכי אפידוראל (cina, bell, hyp)

בכרוני: תסמיני ledum ושנאת אנשים.
 

מצב comma ומיאזמות:

ב comma אין עם מי לדבר – רק עם המשפחה.

יש לוודא מיאזמה עם המשפחה.

מיאזמה סיפיליטית נרמזת ע"י מחלות נפש במשפחה, סטרפ בגרון לעיתים קרובות, הפלות אצל האמא, עוותי מבנה (שיניים, עצמות).

מיאזמה סיקוטית נרמזת ע"י : השמנה והשמנה במשפחה, יבלות, חיסונים, סינוסיטיס, גאוט, בעיות ראומטיות.
 

רמדיז סיפיליטיות למצב comma:

סיפילינום, Aur-met, Merc, Zinc-met
 

רמדי סיקוטית למצב comma:

Tuja, Opium
 

רומה בוצ'ימנסקי הדגיש את המאפיינים של הרמדיז בשעת חרום והדגים אותם במקרים רבים:

Arnica

חבלות כחולות ושטפי דם

אל תיגע בי – אני בסדר

חבול מאד

Acon

בהלה, בעתה, שוק

הסטריה

הרגשה של הולך למות

Opium

אבדן הכרה

שיתוק

ישנוניות

רגישות ייתר או תגובה קיצונית של החושים

Carbo-veg

כמו מת

חיוור, שפתיים כחולות, חולשה עצומה, מעולף

צריך אוויר!

Hypericum

פציעה בקצות העצבים

בעמוד השדרה

באשכים, אצבעות

בשדיים, בלשון

כאב עז

Ledum

פצע דקירה

Calendula

איברים שנמעכו

כוויות

דימום שלא מפסיק

Camphora

מוות

אימה ייאוש

קר לו

תשישות

התמוטטות פתאומית

זועק לעזרה

דופק נמוך.
 

ראינו מספר מקרים מעניינים של רמדיז יותר שכיחות במצבי טראומה, וגם של רמדיז קונסטיציונאליות של המטופלים, שאינן שכיחות במצבי טראומה, אך כשניתנו הוציאו את המטופלים מטראומות ארוכות של שנים.
 

סיכמה:

איילת גושן RcHom