הטיפול ההומאופתי בתסמונת פי פאפה
PFAPA
מאת: גיא טידור – מכללת רמדי ללימודי הומאופתיה
לאחרונה מתרבים בקליניקות מקרים של (ילדים בעיקר) מי שסובלים מתסמונת ה-פי פאפא או
(Periodic Fever, Aphthous stomatitis, Pharyngitis, Adenitis) PFAPA
תסמונת זאת באה לידי ביטוי בהתקפים מחזוריים של חום גבוה, אשר לרוב מלווים בהימצאות של אפטות בפה ובלוע (כיבים לבנים כואבים בפה), בקשרי לימפה צוואריים מוגדלים (בצוואר ומתחת ללסת). עם זאת, בבדיקות מעבדה אין עדות לזיהומים חיידקיים או ויראליים.
מדובר בתסמונת 'חדשה' באופן יחסי. תסמונת מבלבלת מאד, מאחר שבין מחזורי החום – שיכולים להמשך 3-8 שבועות – הילד נראה ומרגיש טוב, ללא כל תלונות נראות לעין. לעיתים אף טוב יותר מלפני הופעת המחלה. המופע המחזורי נותן להורים רבים תחושה שגויה של בריאות שאותה רכש הילד – וזאת בעוד שלמעשה אלו הן רק תקופות הקלה זמניות מהמחלה, כאשר המחלה עצמה ממשיכה להתקדם ולהחליש את הילד.
מבחינת הרפואה ה'רגילה' אין ידיעה מוחלטת אודות הגורמים למחלה או אודות קשר גנטי שיכול להוביל אליה. לכן, מרבית רופאי המשפחה נוטים לתת טיפול מקומי באמצעות סטרואידים חזקים, הניתנים בבליעה בשעת התקף החום. בהיעדר בחינה מערכתית של המצב – טיפול זה מציע הקלה זמנית ומקומית בלבד עד ההתקף הבא.
דרך נוספת שמציעה הרפואה הקונוונציונלית היא טיפול מניעתי של קולכיצין או סימיטידין, במיוחד במצבים שבהם תדירות ההתקפים עולה, גם לאחר מתן סטרואידים. אם כל אלה לא עוזרים, מציעה הרפואה לעיתים ניתוח להסרת השקדים ש'עוזר' באופן חלקי.
האם אפשר לגשת לטיפול בתופעה מכיוון אחר?
התשובה היא: כן, בהחלט!
ברור לנו כי ההתנהלות הרפואית נכון להיום, אל מול תסמונת זאת היא בבחינת יריה של חץ באפלה. לתת טיפול המכוון לסימפטומים אבל לא לשורש הבעיה. מצד שני, הניסיון הקליני של מאות ואלפי הומאופתים
בישראל ובעולם מראה שהטיפול ההומאופתי בתסמונת פי פאפה מביא להצלחות באחוזים גבוהים.
הטיפול ההומיאופתי מציג גישה טיפולית אחרת לחלוטין במצב שכזה, ואולי אפשר לומר אפילו בגישה הפוכה לזאת שבה ניגשת הרפואה הרגילה לטיפול. עם זאת עדיין אנחנו עובדים במקביל לטיפול הרפואי ובשיתוף מלא של רופא המשפחה.
מהי הגישה ההומאופתית לטיפול בילדים הסובלים מתסמונת הפי פאפא?
בעוד הרפואה ה'רגילה' מתייחסת להתקפי החום בלבד, במנותק מהילד הסובל מהם, ההומאופת מסתכל על הילד כשלם.
משמעות ההסתכלות על הילד כשלם היא שההומיאופת מנסה להבין את התהליכים שהובילו למחלה בילד, מכל ההיבטים, ולא רק את הרגע האחד הבודד של הופעת החום (רגע אחד מתוך רצף ארועים ארוך). הדבר נכון לגבי כל טיפול הומאופתי, בכל אדם חולה.
וביתר פירוט. כאשר מגיע לקליניקה ילד הסובל מהתקפי חום שכאלו, ההומאופת ישאל ויחקור מה מייחד את התקפי החום, כיצד התקפי החום משפיעים על הילד כולו מבחינת התאבון, האנרגיה שלו,
ההתנהגות שלו, מצבו הרגשי, אופי התגובות שלו למצבים שונים בזמן הארוע, וכיו״ב . הוא ינסה להבין מה מייחד את המופע המחלה בילד שמולו. לאחר מכן, ההומאופת ינתח ויחקור לעומק את תקופת הרמיסייה (התקופה בין ההתקפים) וינסה למפות את המחלה באופן הייחודי שבו היא באה לידי ביטוי בילד הזה. דווקא תקופה זאת שבה אנו חושבים שהנה הגיעה רגיעה והכל נח על מקומו בשלום, אנחנו יכולים ללמוד רבות על הילד, ועל אופיה של המחלה.
משמעות הבחינה העמוקה הזאת היא שעשרה ילדים עם תופעה שכזאת יקבלו קרוב לוודאי, עשר הכנות הומאופתיות (רמדיס) שונות, שכן הן תהיינה מותאמות באופן ייחודי למחלה שלהם כפי שהיא מופיעה רק אצלם.
מאין מגיעה המחשבה שככה יש לטפל ?
ד"ר סמואל האנמן, מייסד ההומיאופתיה, היה חוקר נמרץ. הוא נהג לתעד כל תופעה של חולי, לבדוק אותה לפני ולפנים. לשאול שאלות ולחפש תשובות והוכחות במקרים דומים. הוא אסף מחקרים מכל רחבי העולם ולמד אותם מתוך רצון כן ואמיתי להבין את המהלכים הרחבים של המחלות. אחת התופעות שהד״ר הנכבד גילה, היא ההתנהלות של מערכות ההגנה של הגוף בשעה שהאדם סובל ממחלות מחזוריות – ובמיוחד ממחלות חום מחזוריות כמו הפי פאפה. ההבנה שהתקף החום קשור באופן ישיר להתקף הקודם שממנו סבל הילד, וביחס ישיר לא פחות לשלב הרגיעה שבין ההתקפים, היא הבנה פורצת דרך שכן לא היה לפניו איש רפואה שהצליח לקשר בין התופעות. הבנה זאת הביאה את ד״ר האנמן להמשיך ולחקור לעומק, ולנסות לזהות תבניות של התנהלות חולי ובריאות. התוצאה היתה לא פחות ממדהימה – ד״ר האנמן גילה שהדרך היחידה לרפא מחלות חום מחזוריות שכאלו היא אך ורק באמצעות חיזוק מערכות ההגנה של הגוף. חיזוק שכזה מוטב שיינתן דווקא בשלב הרגיעה בין ההתקפים, בשלב שבו אין חום והילד נראה כביכול בריא. הפוך מכל מה שהורגלנו לחשוב עד אז. ישנו הגיון רב מאחורי התפיסה הזאת, שכן ההגיון הפשוט שלנו אומר שאם יש חום, נוריד אותו ונחכה לתקופת רגיעה, נכון? האנמן גילה, כי המקור
של מחלות החום החוזרות טמון במחלות עמוקות יותר, ולפיכך אין שום טעם להוריד את החום בשיאו (בשיקול דעת ובאופן אחראי ותמיד ללא סיכון המטופל) מבלי לנסות להבין מה גרם לו.
הוא הבין שמחלות שכאלו , בדומה לפי פאפה, הן ממקור כרוני, ולכן התעלמות מהגורם שמאפשר את עליית החום המחזורית היא איוולת גמורה. ד״ר האנמן הבין כי על מנת לפתור מחלה, ולהביא להחלמה מלאה ושורשית, יש לטפל בגורמים הישירים שלה כמו גם בגורמי הרקע המאפשרים את קיומה. הכוונה היא למחלות רקע, לתחלואים נוספים וכמובן אורח החיים של המטופל הדורש בירור ואיזון (תזונה, מגורים, לבוש וכיו"ב).
מה הטיפול שמציעה ההומיאופתיה לילדים הסובלים מתסמונת פי פאפא?
אז לאחר שהבנו שלא מדובר במחלת חום אקוטית רגילה, וכי התקפי החום המחזוריים הם לא מופע חום חסר התרעה, הגיון או סדר, אלא ביטוי שנובע מחולי כרונית עמוק יותר, ניתן לגשת ולכוון את הטיפול למקום נכון.
הטיפול ההומאופתי מתבצע באמצעות הכנות הומאופתיות (רמדיס), הנרקחות במעבדות מסודרות ומפוקחות. הכנות אלו צריכות להיות תואמות הן לאופיו המדויק של התקפי החום המחזוריים ולמשכם, הן לאופי המדויק של התנהלות הילד בין התקפי החום, לרגישויות שלו וכמובן גם למשך זמן תקופת הרגיעה ולשאר התחלואים שמהם סובל הילד. ההכנה ההומאופתית יכולה להינתן באופן חד פעמי, שלאחריו מתבצע מעקב מוקפד, או בכמה לקיחות. וזאת על פי הערכת המצב של ההומאופת והחלטתו על פי כללים ברורים.