פסוריאזיס בילד והטיפול ההומאופתי המתייחס לאדם השלם

הקדמה:
פסוריאזיס היא מחלת עור עמוקה ומציקה
שאדוות ההשפעה הרגשית שלה רחבות מאד. תובא כאן סקירה קצרה על המחלה ועל הגישה ההומיאופתית לטיפול בה, ובסוף המאמר יוצג מקרה (מגובה בתמונות) של מטופל שסבל מהמחלה.
מדובר במחלה מבסיס אוטואימוני שאינה מדבקת,ומאוד לא נעימה למראה, שבה קצב גדילת תאי העור מהיר מהרצוי – מצב היוצר קשקשת על העור. בשלבים מתקדמים של המחלה (נפוצים פחות) היא יכולה להתפתח לדלקת מפרקים פסוריאטית (לרוב אצל מבוגרים).

ככלל, המחלה נפוצה יותר אצל מבוגרים. פסוריאזיס היא מחלה אניגמטית ב'רפואה המערבית.' הגורמים הישירים לה עדיין אינם ידועים, ומרבית הסיבות שנמצאות כמחוללות-מחלה נשענות על ממצאים סטטיסטיים בלבד.

סיבות שנמצאות כמעודדות התפרצות של פסוריאזיס הן גנטיקה, עישון ואורח חיים לא בריא, טיפול תרופתי לקוי וגם היפוקלצמיה.
הטיפולים שמציעה הרפואה המערבית הם טיפולים נקודתיים, המתייחסים לאיבר החולה ומנותקים מהאדם השלם. טיפול הקו הראשון הוא טיפול מקומי באמצעות סטרואידים או באמצעות משחות מקומיות כמו דובונקס וקלציפוטריול (נגזרות של ויטמין D), או ג'ל טאזארוטן (אנלוג לויטמין A). אלו הם טיפולים מקומיים לחלוטין וכאמור ללא כל התייחסות סיסטמית.
טיפול הקו השני של הרפואה המערבית הוא טיפול פנימי, הנקרא משום מה "טיפול סיסטמתי" והוא מכוון לדיכוי חיסוני באמצעות תרופות כמו מתוטרקסט או ציקלוספורין. מקובל גם להשתמש ברטינואידים שונים (ג'לים או כדורים) כטיפול, אבל טיפול זה מעמיד את המטופל בפני חשש
לפגיעה בכבד.
התייחסות נוספת למחלה היא טיפול בפוטותרפיה, כלומר חשיפה לקרני אור אולטרא-סגולי במרפאות או בים המלח.

מעל כל אלו, מתפתח טיפול ביולוגי למחלה. התרופות הביולוגיות הן נקודתיות ביותר ומכוונות לשלבים ספציפיים בהתפתחות המחלה. בטיפולים אלו מותקפים תאי הT- או נחסמים ציטוקינים יוצרי דלקת (תרופה לדוגמא: רמיקייד).

אף לא אחת מדרכי הטיפול ההנ"ל מתייחסת לאדם החולה בפסוריאזיס , אלא לעור שלו, על מרכיביו השונים כאילו הוא מכונה המורכבת מחלקים שאפשר להחליף, ונשאלת השאלה: האם יש מדען אחד בעולם, המאמין וחושב כי העור החולה בפסוריאזיס מנותק משאר איברי האדם, ומכל המערכות שלו ואינו מושפע מהם ומשפיע עליהם?
חשוב לזכור כי טיפולים אלו שהם מקומיים באופיים, נושאים מחיר בריאותי נלווה, שממנו לא ניתן להתעלם ועלינו לברר אודותם אצל רופא המשפחה לפני כל טיפול.

האם אפשר לגשת לטיפול בפסוריאזיס מכיוון אחר?

התשובה היא כן, בהחלט. ההסתכלות ההומיאופתית על מחלה כמו פסוריאזיס היא שונה לחלוטין מזו ה'מערבית,'

שכן הטיפול ההומיאופתי מתייחס תמיד לחולה השלם ולא רק למחלה שלו. כאשר אנחנו לומדים את המחלה של המטופל, אנחנו לומדים לעומק את ההופעה שלה, כמו שהיא מתבטאת באופן ייחודי למטופל הספציפי שמולנו ברגע נתון. אנחנו בוחנים את התפרצות הפסוריאזיס ואת כל הסימפטומים המקיפים אותה, את כל אלו הקשורים לפסוריאזיס באופן ישיר, ואת כל אלו שנראה שכאילו ואינם קשורים.
מכאן אנו מגיעים לאחד העקרונות החשובים בטיפול ההומיאופתי והוא עקרון כוליות הסימפטומים. על פי עיקרון זה האדם לא יכול להיחשב כאוסף של איברים שמנותקים זה מזה.
על פי התפיסה ההומיאופתית האדם הוא אחד, שלם ומושלם שכל האיברים שמרכיבים אותו מתנהלים בקשר אינסופי ובהרמוניה ביניהם לבין עצמם. מטופלים רבים שבאים אלי למרפאה עם פסוריאזיס, מגיעים לאחר ביקור אצל רופא המשפחה בקופת החולים שאיבחן את המחלה
ואינם רוצים להסתבך בטיפול סטרואידי או טיפול אחר כבד יותר; או לאחר שנים של טיפולים לא מוצלחים.
וכאן אנחנו (ההומיאופתים) נכנסים לתמונה.

מהי הגישה ההומיאופתית לטיפול בפסוריאזיס? מה אנחנו עושים בטיפול?

הגישה ההומיאופתית, כאמור, היא טיפול באדם הסובל מפסוריאזיס ולא בעור שלו או במערכת החיסונית שלו.
כאשר מגיע מטופל עם פסוריאזיס, נערוך לו את התשאול ההומיאופתי המיוחד. תשאול זה נערך באופן מסודר ויורד לעומקה של תלונת הפציינט. נברר מתי לראשונה הופיע הפסוריאזיס, באילו איברים הופיע לראשונה ולאן התקדם משם. ננסה לזהות בתשאול את הגורמים להתפרצות הראשונה, ולהבין אילו סימפטומים נוספים נלוו להופעת הפסוריאזיס. בנוסף, ננסה להבין את האופן הייחודי שבו המטופל המיוחד שמולנו פיתח את המחלה.
האם הפסוריאזיס הופיע לאט לאט או במשך זמן רב? מה מקל ומה מחמיר את הפריחה? האם יש זמנים במהלך היום שבהם המחלה אקטיבית יותר? האם יש מאפיינים אחרים להתפרצות, ועוד שאלות רבות מאוד.

אחרי שהבנו בדיוק את מופע הפסוריאזיס של המטופל שלנו, אנו מנסים להבין את תמונת הסימפטומים הכללית של המטופל; חוקרים אודות אופיו, תפיסות העולם שלו ומצבו הרגשי והמנטלי. ובנוסף, גם את התכונות הגופניות
הכלליות.
שאלות אלו הן שאלות חשובות מאד. גוף האדם, כמו כל דבר אחר במציאות, נתון לחוקיות של הטבע ולסדר המופתי שלו. הפעולות של הגוף שמייצר את הפסוריאזיס מאופיינות בתבניות שייחודיות רק לו. לכן, חשוב לנו להשלים את תמונת המחלה במלואה. נמשיך ונחקור, בין
היתר: האם הילד/המטופל מעדיף חום או קור, איך עובד העיכול שלו, מה הם איברי המחלה הנוספים שלו, איזה צד חולה אצלו, מה מבעיר את הנגעים מגע קר או חם, אם, ואילו, מחלות נוספות יש ברקע, ואיך הן מושפעות מתרופות, ועוד. החקירה מקיפה את האדם כשלם, ובסופו
מתגלה תמונה רב ממדית של האדם שמולנו.
בנוסף, אנו מחויבים לברר גם את אורח חייו ומשטר התזונה של הפציינט. אם מדובר בילדים, אנחנו בודקים את התזונה בבית, את הסביבה המשפחתית, המארג החברתי וכל אלו יובילו אותנו להבין מיהו ואיך הוא מתנהל. כשמדובר במבוגרים, יתווספו לכך גם שאלות על אורח החיים הכללי, על פעילות ספורטיבית אם ישנה (ואם אין כזאת – לעודד בחום להתחילה), שאלות על גורמי מחלה אפשרים כמו סמים, עישון או שתייה מרובה, עבודה וכיוצ"ב.
לאחר שסיימנו לאסוף את המידע הרצוי ולהכיר את המטופל שלנו, אנחנו רושמים לו הכנה הומיאופתית טבעית, המותאמת לתמונת הסימפטומים הכוללת של המטופל ובנוסף מנחים אותו לאורח חיים מקדם בריאות.

להלן מקרה לדוגמה:

ילד בן 9 עם התפרצות פסורית שהתחילה לאחר גירושי ההורים. הנגע הראשון הופיע במרכז הגב בנקודה הולכת וגדלה. לאחריה הופיעו נגע קטן בצד הימני של המצח, שהלך והתפשט והגיע גם לצדו השמאלי. הרופא בקופת חולים רשם לו משחת דיבונקס ולאחר ביקור נוסף נרשם לו טיפול סטרואידי.
מסיבות נקודתיות למקרה, החלטתי לבקש במקרה זה את עצותיו של ד"ר אג'יט קולקרני, מבכירי ההומיאופתים בעולם וקולגה שאיתו אני עובד זה שנים רבות. ד"ר קולקרני הוא המנטור של מכללת רמדי ללימודי הומיאופתיה, מבית המרכז לרפואת הרמב"ם. ישבנו ביחד על המקרה ולאחר שבחנו את קצב צמיחת הנגעים, את הסימפטומים הנוספים כמו אפטות בפה, מיקומן, ריח הנשימה מהפה, תשוקה למזונות ובעיקר, הסיפור הנפשי-מנטלי של הילד, הלחץ הנפשי כגורם משלהב של המחלה ולאחריה ההתמודדות שלו לצל המצב המשפחתי, בתוך המשפחה ומול חברים- בחרנו רמדי.
ד"ר קולקרני ייעץ לי לרשום לו הכנה הומיאופתית )רמדי( הנקראת ANACRDIUM . הכנה זאת מופקת מחלק באגוז העץ המדובר.
שיפור במצב הכללי ובנגעים החל להופיע בהדרגתיות עד לשיפור קבוע. כפי שתראו בתמונות מטה, הריפוי פשוט נפלא. לאורך כל הטיפול אימו של המטופל הייתה בקשר מול רופא המשפחה (ללא שום התערבות במהלך הטיפול
ההומיאופתי).


לאחר כשנה וחצי הופיע שוב נגע של פסוריאזיס על המצח מצד ימין. מבחינת ילד בגילאים האלה, תקופת זמן שכזאת היא נצח, ולמרות כל המידע
שנאסף, המקרה נלקח כמעט מחדש. ההכנה ההומיאופתית שבחרתי בפעם השנייה היא .SEPIA מדובר ברמדי שמופקת מדיונון והיא התייחסה שוב לכוליות הסימפטומים שהילד הציג בפני: כל המופע הפיזי, כל המופע הנפשי וכל המופע המנטלי. הפעם, לאחר חודשיים וחצי, נעלם הנגע ולא חזר שוב עד היום (כשנתיים שבהן המצח נקי לגמרי ואין נגעים כלל).
מאין המחשבה שכך יש לטפל?
ניסיון של מאות שנים, וצפייה במאות אלפי מקרים מוכיח כי דיכוי של תופעות, דיכוי של מחלות, השתקה שלהן מבלי להבין את הגורמים להן – מוביל למחלות עמוקות יותר ויותר.
הטיפול ההומיאופתי אינו מכוון לאיבריו של האדם, גם לא לרקמות החולות או לדלקות- אלא לאדם השלם.
המחלות שמהן אננו סובלים, תלויות כמובן במטען התורשתי שלנו, אבל במידה גבוהה מאוד הן תולדה של אורח החיים שלנו, של התזונה שלנו, של בית הגידול שלנו.
מעל כל אלה עומד לו לאדם חוסנו. מחלות הן תולדה של מערכת שלא מגיבה באופן נכון וראוי לגירויים חיצוניים כלשהם, לחצים נפשיים, חיידקים או וירוסים. במצבים כאלה, של תגובה לא נכונה או לא חזקה מספיק, הנטיות שלנו נהפכות למחלות. לכן, הדרך הנכונה לשמור על בריאות, או להשיב את הבריאות, היא לנסות לחיות נכון ככל האפשר, להקפיד על תזונה נכונה ועל תנועה, ולקבל טיפול הומיאופתי מאזן.
מניסיוני, זהו הטיפול העמוק והרחב ביותר שאפשר להגיש לבני האדם, כאשר שילוב עם רפואה תזונתית הופכת את הטיפול למושלם.
מקרים כמו זה של הילד החמוד שסבל מפסוריאזיס הוא מקרה שיכול להסביר בצורה יפה את היישום של 'עקרון כוליות המקרה' (או 'עקרון טוטליות הסימפטומים). 'עקרון זה הוא חוק טבע הנוגע לכל תחום בחיינו. אנחנו נחייה טוב יותר אם נבין את הקשר בין הגורמים השונים בחיים, וודאי וודאי בכל הנוגע לתחום הבריאות.
מאת גיא טידור ,RCHom מכללת רמדי- לימודי הומיאופתיה, המרכז לרפואת הרמב"ם.

שתף בפייסבוק
שתף בטוויטר
שתף בלינקדין

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

התמודדות עם אובדן ואבל

טיפול טבעי לתמיכה בהתמודדות עם אובדן ואבל

לעיתים קורה שתהליך האבל אינו פוסק ותחושת האובדן נשארת חזקה. כאשר אין לנו מקורות תמיכה ותעצומות נפש לעבור את התקופה הזו ולהתחזק ממנה, אנו עלולים להתקשות בהתמודדות עם האובדן. טיפול הומאופתי מחזק את כוחות הריפוי שלנו, עוזר להרגיע את הכאב ומצוקות הנפש ולחזור לבריאות באופן טבעי ומותאם לנו אישית.

אטופיק דרמטיטיס - טיפול הומאופתי

אטופיק דרמטיטיס – טיפול הומאופתי

אטופיק דרמטיטיס המכונה גם אסטמה של העור או אקזמה (atopic dermatitis, eczema) הינה דלקת כרונית של העור הפוגעת בכ-10% מהתינוקות ובכ-4% מהמבוגרים. טיפול הומאופתי באטופיק דרמטיטיס מתאים למי שמחפש פתרון טבעי והוליסטי. הוא מסתכל על האדם כמכלול ולא רק על הסימפטומים, וכך מטפל בשורש הבעיה.

טיפול טבעי בלחץ נפשי

טיפול טבעי בלחץ נפשי

רבים מאתנו חווים תחושת מועקה, עומס ולחץ נפשי היכולים לגרום לפחדים, חרדות קיומיות, עצב, דיכאון ותחושת בדידות. כדי שנוכל למנוע את השלכותיו הפיזיות והרגשיות, עלינו לטפל בסיבה העמוקה שבעקבותיה הופיע באופן טבעי ומותאם לנו אישית.