מחקר

לחצו למעבר לנושא המבוקש:

מחקר מדעי ראשון מסוגו מוכיח תקפות של אולטרה-דילולים

מכללת רֵמֵדִי להומאופתיה קלאסית, המרכז לרפואת הרמב"ם.

מאת גיא טידור RCHom, מנהל מכללת רֵמֵדִי.

"דמיון ויצירתיות חשובים יותר מידע; כי הידע מוגבל אך הדמיון חובק עולם" –  אלברט איינשטיין.

שנתחיל מהשורה התחתונה?
מחקר חדש מוכיח שהרֵמֵדִיס ההומאופתיות (התכשירים ההומאופתיים) "המדוללות" עד מאד מחזיקות באיכויות ותדרים של חומר המקור ממנו הן מוכנות גם בדילולים גבוהים מאד.
המחקר המדובר לא בוחן עד כמה הטיפול ההומאופתי יעיל או לא, אלא הוא הוא בוחן את שאלת השאלות: מה נשאר בהכנות ההומאופתיות אחרי כל כך הרבה דילולים?
זה הנושא החם ביותר שיש בו את מספר השאלות הרב ביותר.
הביקורת העיקרית על ההומאופתיה כל השנים, הייתה שברֵמֵדִיס ההומאופתיות יש רק מים; שמרוב דילולים, כבר לא נשאר חומר פעיל, ולכן הטענה היתה שהומאופתיה יעילה כמו פלצבו.
על פי טענת ד"ר האנמן, מפתח ההומאופתיה, הדבר עובד בדיוק הפוך: ככל שהתמיסה עוברת יותר תהליכי דילול ייחודיים, היא חזקה יותר.
אך ממש לאחרונה התפרסם מחקר פורץ דרך בביטאון 1Journal of Molecular Liquids.

מטרת המחקר הייתה לבדוק האם ניתן לזהות את טבעו של חומר המקור המדולל ברמה "הומאופתית", דילולים גבוהים בהרבה ממספר אבוגדרו המקובל. (מספר אבוגדרו2 הינו 10 בחזקת 23. הסבר נוסף בהמשך המאמר).
אפשר לומר שזהו ה-מחקר ששבר את תקרת הזכוכית ביחס "המדע" להומאופתיה.
מחקר זה בוודאי יפרוץ את הדרך למחקרים רבים אחרים אחריו ויהווה נושא לדיון נוקב. במשך שנים רבות, שיטות המדידה והמיכשור הקיים לא היו מתקדמים מספיק על מנת לבדוק את התקפות של ההכנות ההומאופתיות. עד לרגע זה.
כעת, סנונית ראשונה הופיעה.
אני חושב שעל מנת להסביר את החשיבות הגדולה של המחקר, פשוט אצטט את הכותרת שנתן פרופ' ג'ורג' וית'ולקאס בהצגתו את המחקר: "זהו המחקר שהומאופתים חיכו לו מאתיים שנים".

מבוא

מרגע הצגת ההומאופתיה לעולם בספר "האורגנון של אומנות הרפואה"3, הייתה נתונה הרפואה ההומאופתית למאבק והתקפות מצידה של הרפואה השלטת, בדגש על התנגדות לדילולים הגבוהים של הרמדיס.
ד"ר האנמן, מפתח ההומאופתיה, גילה בחקירותיו את אפקט הדילולים הגבוהים.
כאמור, לאחר ניסויים, הוא הבין כי ככל שהרֵמֵדִי (ההכנה ההומאופתית) עוברת יותר תהליכי הכנה הכוללים בין השאר דילולים, היא מועצמת יותר ויותר.
תפיסה זו נגדה לחלוטין את התפיסה הפיסיקלית המקובלת והיא, שככל שיש יותר חומר, יש יותר פעולה. האנמן, באופן שאולי יפתיע חלק מהקוראים, לא שלל את התפיסה הזו, אלא הרחיב אותה. כאן המקום לחזור ולהדגיש שכאשר אנחנו דנים בתהליך הכנת ההכנות ההומאופתיות (רֵמֵדִיס), אין מדובר בדילול בלבד אלא בתהליך מורכב יותר, וארחיב על כך בהמשך.

המחקר המדובר הוא פורץ דרך.
ואולי עוד הרבה יותר מכך. מחקר זה מוכיח כי גם לאחר תהליכי דילול והכנה רבים ביותר ניתן להוכיח את האיכות והתבניות של חומר המקור. אין בלבי ספק שמחקר חסר תקדים זה הוא הסנונית הראשונה.

לפני שנמשיך, חשוב להסביר מספר מונחים שיופיעו כאן בהמשך:
רֵמֵדִי (ברבים: רֵמֵדִיס): ההכנה ההומאופתית הנרקחת בבית המרקחת ההומאופתי.
פוטנטיזציה: תהליך העצמת האנרגיה הטמונה בחומר נתון (נעשה באמצעות דילולים, כתישות, חיכוך, דפיקות וניעורים חזקים).
TEM- מיקרוסקופ אלקטרונים חודר: מיקרוסקופ אלקטרונים שבודק את המבניות הקטנה ביותר של החומר.
ספקטרוסקופיה- מחקר שבודק רצף של אור או תדרים.

א. המחקר

את הצגת המחקר פותחים עורכי המחקר כך: "הנושא של דילולים אולטרה-גבוהים נמצא בדיון מתמשך לאורך השנים, בעיקר בגלל שהאפשרויות לנתח תמיסות מדוללות ברמה כזו הן מוגבלות.
בהקשר זה, ערכנו את החקירה באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים חודר (TEM) על מנת להעריך את המאפיינים המורפולוגיים של תמיסות מדוללות מאוד של זהב על בסיס אתנול ומים".
במילים פשוטות, המחקר מתמקד בשאלה: האם ישנם מאפיינים מורפולוגים בהכנה ההומאופתית (רֵמֵדִי), כלומר, האם נמצאו מאפיינים של המבנה והצבע של החומר המקורי גם לאחר כל כך הרבה דילולים.
האם יכול להיות שמשהו נשאר?
לפני שנמשיך, חשוב לי לחזור ולהסביר בקצרה שתהליך הרקיחה של הכנה ההומאופתית (הידועה בשם רֵמֵדִי) הוא לא רק עניין של דילולים, אלא תהליך מורכב וארוך המערב פעולות רבות ונעשה בידי מדענים מתחומים שונים. אני חושב שהגיעה העת לשים סוף למיתוס שבנו מתנגדי ההומאופתיה שמדובר רק בחומר מדולל עד אפס (ארחיב על כך בסעיף ג').
לענייננו, במחקר הזה, נבדקו שלושה מינונים של רֵמֵדִי הומאופתית (הכנה הומאופתית) שהופקה מזהב Aurum Metallicum.
כל ההכנות בכל המינונים של הזהב, הופקו באתונה, יוון, במעבדה המתמחה ברקיחת הכנות הומאופתיות על פי כל כללי הפרמקופיאה ההומאופתית הגרמנית.
ההכנות, נחשבות כמדוללות מאד במושגים של הרפואה המודרנית.
למה הכוונה מדוללות מאד? אסביר.
עד היום במדע, נקבע מספר דילול כלשהו, כמספר האחרון שאחריו, כלומר אחרי הדילול הזה, לא נמצאות יותר שאריות של חומר המקור.
המספר הזה ידוע בשם: "מספר אבוגדרו".
זו הסיבה, שרבים נטו לחשוב, לפני בדיקה או מחקר ראוי, שלא נותרו עקבות ברֵמֵדִיס ההומאופתיות. במחקר שלנו, שניים מתוך שלושת המינונים שנבדקו הם הרבה הרבה מעבר לאותו "מספר אבוגדרו", הם מדוללים פי כמה וכמה יותר.
כמה יותר?
כך: מספר אבוגדרו הוא מהדילול ה 12 של 1 ל-100. המינונים והדילולים שנבדקו במחקר הם ברמה של: 6C30 C ו-200C, כלומר הדילול ה-30 או ה-200.
הכלים איתם ניגשו לניסוי הם מיקרוסקופ אלקטרונים חודר (TEM) ושני אלגוריתמים עיקריים ככלי ניתוח: הראשון הוא האלגוריתמים של ראמאן-ספקטרוסקופיה4 ואלגוריתמים של למידה עמוקה5 (DL). אלו הופעלו ככלי לניתוח של התהליכים והממצאים בשלוש רמות התמיסות.
מהם הכלים האלו?
נתחיל עם המיקרוספקופ.
המכשיר הנקרא TEM הוא מיקרוסקופ אלקטרונים חודר (Transmission Electron Microscope).
זהו מיקרוסקופ שמסוגל להגיע לרזולוציה אטומית, כלומר גבוהה ביותר מפי אלף מאשר הרזולוציה הנמדדת הגבוהה ביותר אליה אפשר להגיע במיקרוסקופ אופטי.
את התוצאות אותן מעלה המיקרוסקופ האלקטרוני מנתחים באמצעות שני האלגוריתמים.
הכלי העיקרי הוא הספקטוסקופיה של ראמאן.
ספקטוסקופיה הוא מחקר שבודק רצף של אור או תדרים.
בספקטוסקופיה של ראמאן, בודקים את הפיזור של האור מהמולקולות של החומר (במקרה הזה של נוזלים או גבישים).
הספקטוסקופיה של ראמאן הוא האמצעי המקובל למדידת ויברציות של המולקולות.
המטרה במחקר הזה היתה לבדוק האם ניתן לזהות את הויברציות גם בדילולים פנומנלים כמו אלו של הרֵמֵדִיס ההומאופתיות.
הכלי השלישי הוא ניתוח "למידה עמוקה" (DL).
לא נרחיב כאן על האלגוריתם, אבל הוא מנתח את הממצאים ומפרש אותם. הסבר ארוך הכולל תמונות וצילומי מסך ניתן לראות בקובץ המחקר.

במהלך המחקר חשף המיקרוסקופ-האלקטרוני-החודר צורות ארגון שייחודיות לחומר המקור (זהב) בעבור שלוש רמות הפוטנטיזציה (שלושת ה"דילולים")!
זה לא פחות ממדהים!
זו הוכחה חיה לכך שגם בדילולים גבוהים מאד, כאשר הם נעשים בהתאם לאופן אותו קבע ד"ר האנמן, נמצא טבע חומר המקור. שוב, מדהים.
המודלים שהופעלו לניתוח הראו רמות דיוק גבוהות ביותר.
דרך שילוב השיטות הזו (TEM-EDX וספקטרוסקופיה ראמאן בשילוב עם DL) הוכחה כיעילה ביכולתה לאפיין בדילולים את חומר המקור ולבצע בידול של תמיסות מדוללות מאד כמו אלו שמופקות בתהליך הפוטנטיזציה ההומאופתי.
כל ההכנות ההומאופתיות של הזהב נחקרו בשתי מעבדות שונות, ע"י שני מכשירי TEM שונים.
התמיסות של ההכנות ההומאופתיות הופקו בשני אופנים שונים על מנת להגיע לתוצאות תקפות ככל האפשר: מים מטוהרים ותמיסה של 50% אתנול.

ב. תוצאות המחקר

כהומאופת ותיק, אני יכול לציין שזוהי סנונית זהב ראשונית ששנים רבות חיכינו לה.
מחקרים נוספים יוצגו כאן בהמשך על מנת לחשוף את הקהל ליותר ויותר מידע, בניסיון לפתוח צוהר למחשבה מעט שונה על הניהול של הבריאות שלנו.
כך מסכמים עורכי המחקר את מסקנותיהם:
"בסך הכל, על ידי ניתוח התוצאות שהתקבלו מ-TEM-EDX והמתודולוגיה המבוססת על ספקטרוסקופיה של ראמאן6 ואלגוריתמי 987DL, אנו יכולים לטעון שניתן להשתמש בשיטות אלו בהצלחה לאפיון מורפולוגי של דילולים גבוהים במיוחד. חבילת טכניקות זו חשפה מודל שיכול להוות בסיס להבחנה בין תרופות שונות בהתאם לאופי החומרים הראשוניים המשמשים להכנת התרופות או יכולה לאפשר בידול של דגימות על סמך רמת הפוטנציה שלהן. גישה זו מאפשרת ניתוח של התמיסות המדוללות מאוד בקנה מידה גדול בהרבה ממה שהיה ניתן להשגה בעבר".
תוצאות המחקר מוכיחות כי גם בדילולים מועצמים (הכוונה לדילולים שהועברו העצמה הומאופתית) של זהב כחומר המקור ניתן למצוא צברי ננו-חלקיקים מאורגנים ומכלולי אשכולות (Clusters) עם הוכחה מורפולוגית של זהב.10
עוד יותר מכך, תוצאות המחקר מוכיחות כי ההתארגנויות של האשכולות הופיעו באופן שונה ברמות ההכנה השונות (מה שנהוג לכנות בטעות-"דילולים") של 6C, 30C ו- 200C.
שתי נקודות שחשוב לציין:
הראשונה הוא שבמחקר אחר שנערך על תרופות (של "הרפואה הרגילה") שהכילו מתכות, נמצאו גם כן ננו-חלקיקים בדילולים גבוהים של עד ל 200C באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני חודר (TEM) ובעזרת ניתוח ספקרוסקופי פלזמי-אטומי (ICP-AES). משמעות הדבר הוא שיש יותר תקפות לתוצאות של המחקר המוצג כאן.
השנייה היא, שממצאים מרשימים אלו כבר נתמכים על ידי הספרות, גם בנוגע לרֵמֵדִיס הומאופתיות אבל לא רק, אם כי לא במחקר מסודר כמו שנעשה כאן. עוד קודם לכן, הוצגו ממצאים דומים גם במסמכים של החוקרים 11Chikramane וראג'נדראן12 ושם נראה כי נמצאה נוכחות והשפעה של איכות ותבניות חומר המקור שעבר תהליכי העצמה לכדי (30C ו-200C) שהם כאמור הרבה מעבר למספר Avogadro.
שוב, זה מדהים!
המחקר הוכיח שהמבנה של הזהב (AURUM) מתארגן לסידורי אשכולות המורכבים מננו-מבנים קטנים. אבל מה שמפתיע עוד יותר הוא שככל שה"דילולים" (השפה המוטעית של החוקרים) גבוהים יותר, סידורי האשכולות של הננו-חלקיקים ברורים יותר.
כלומר, ככל שתהליך הפוטנטיזציה שעבר החומר חזק יותר, כך המבנים הנוצרים מסועפים וגדולים יותר. בשפת החוקרים: "התוצאות שהתקבלו עבור דגימות AUR 200C מצביעות על ארגון מורחב של מולקולות ה- AUR 200C, המעידות על קיומם של מבנים יציבים ומאורגנים על פני שטח גדול יותר".
כשקראתי את המסקנה הזו שהם מציגים בסיכום המחקר, לא יכולתי שלא להתרגש.
התובנות הללו, שככל שההכנה ההומאופתית מדוללת יותר, היא עוצמתית יותר, נראו עד עכשיו כמוזרות, ככאלו שאינן מבוססות וכאן הן מקבלות תוקף מדעי רשמי וחד משמעי.
הן הובהרו היטב על יד ד"ר סמואל האנמן בעצמו, כמו גם ע"י ד"ר ג'יימס טיילר קנט, ד"ר בנינגהאוזן ואחרים.
כאן, עורכי המחקר מפנים אותנו למחקר של פרופ' אדריאן בז'אן ופרופ' סילביה לורנטה13 שמוכיח את העניין (החוק הקונסטרוקטיבי של עיצוב ואבולוציה בטבע). מצ"ב לינק למסמך המעניין מאד שלהם.
עוד נציין לסיום, שלצד בדיקת התמיסות השונות של הזהב, נבדקו כמובן מושאי הביקורת של מים מטוהרים ומים לא-מטוהרים והבידול אל מול תמיסת הזהב היה ברור ונחרץ.

ג. תהליך הכנת הרמדי

עניין אחרון לפני הסיכום, הוא תהליך הכנת הרֵמֵדִי ההומאופתית.
חשוב לי להסביר זאת שוב ושוב, כי הדעה הרווחת בציבור היא שמדובר בדילולים ותו לא.
לא כך הדבר: רֵמֵדִי הומאופתית איננה תמיסה מדוללת של חומר המקור.
תהליך הכנת הרֵמֵדִיס כפי שהוצג ע"י ד"ר האנמן הוא תהליך מורכב שמערב, מדענים, רוקחים, פיזיקאים והומאופתים. התהליך מתחיל במדענים המכינים את חומרי המקור לרֵמֵדִיס ההומאופתיות:
כימאים- כאשר מדובר ברֵמֵדִיס המופקות מהיסודות מהטבלה המחזורית,
בוטנאים- כאשר מדובר ברֵמֵדִיס המופקות מצמחים,
וזואולוגים- כאשר מדובר ברֵמֵדִיס המופקות מבע"ח.
אנשי המקצוע הללו מכירים כל יסוד-מינרל, כל צמח וכל בע"ח לבוריים, הם מכירים את עונותיהם ושלבי ההתפתחות של כל חומר וחומר.
לאחר שנבחר חומר המקור, אנחנו מגיעים לשלב בית המרקחת ההומאופתי.
את הרֵמֵדִיס ההומאופתיות מכינים רק בבתי מרקחת המתמקצעים בכך וברשותם המכשור המתאים וגישה לחומרי המקור (לרוב, חברות תרופות מחו"ל).
רוקחים הומאופתים עוברים הכשרה ייחודית בנוסף להכשרתם כרוקחים מן המניין.
כאן המקום לציין בגאווה שרמת בתי המרקחת ההומאופתים בישראל היא מהגבוהות בעולם.
שלב ההכנה עצמו כולל רצף של פרוצדורות מדוקדקות. המונח שניתן לתהליך במלואו נקרא "פוטנטיזציה" מלשון פוטנציאל וכוונתו היא העצמת האנרגיה האצורה בחומר המקור.
כאשר אנחנו מזכירים את הדילולים ההומאופתים, אנחנו רואים כי ברוב המקרים, ההכנות ההומאופתיות נכנסות תחת ההגדרה של אולטרה-דילולים, כלומר דילולים מאד מאד גבוהים. מדובר בדילולים פנומנליים מבחינה מדעית, 10030 או 100200., כלומר 30 דילולים של 1 ל-100 או 200 דילולים של 1 ל-100, וישנם דילולים אפילו גבוהים מאלו.
לרשות המעבדות הרוקחיות מכשור ייחודי שהותאם לפעולות הנדרשות להכנה, בהתאם להוראות של ד"ר סמואל האנמן, מגלה ההומאופתיה.
בנוסף לדילול, מתבצעים תהליכים נוספים של ייבוש ולחלוח חוזרים, כתישה של החומר לכדי יצירת חיכוך, ניעורים ודפיקות.
לתהליך החיכוך של החומר יש תפקיד חשוב מאין כמותו בהעצמת ההכנה ההומאופתית.
ד"ר האנמן הקפיד להסביר במפורט כיצד לבצע כל תהליך.
הוא התעכב והסביר את החשיבות של תהליכי הכתישה והחיכוך, ואת היכולת של התהליך להגביר את הפוטנציאל הפעולה הטמון בחומר.
העובדה שהאנמן גילה את האיכות שתהליך הפריקטציה (חיכוך) יכול להוציא מהחומר, היא לא דבר שאפשר להקל עליו את הדעת מאחר והוא הקדים את זמנו במספר עשורים.
זהו אולי נושא למאמר בפני עצמו.

לסיכום

מהן המסקנות החשובות שמצאנו?
זהו מחקר ראשוני מסוגו.
כפי שהוזכר קודם לכן, הביקורת המרכזית על ההומאופתיה, עניין ה"דילולים הגבוהים" הוא שנותר כמוקד ההתנגדות להומאופתיה. בעקבות ההתמקדות בעניין "הדילולים הגבוהים" וחוסר ההבנה של התהליכים, מנסים מתנגדי ההומאופתיה להעלות את "טענת הפלציבו".
ובכן, כעת טענה זו הופרכה גם היא והוכחה כעת כטענת סרק.
הנושא של אולטרה-דילולים הוא נושא לדיון כבר שנים רבות, לצד אי ההבנה שלנו בכל מה שקשור למבנה הייחודי של המים.
ברור לנו יותר מהכל, שהאופק לתגליות חדשות הוא אינסופי.
הטכנולוגיה תתקדם ותתפתח וכאשר גם בן האדם יסיר מעל דעתו מיני קיבעונות מהעבר, וכמובן שיסיר מהמחשבה כל מיני שיקולים זרים שהם לא מעניין טובת הציבור, מעניין הכרת הטבע וקידום המדע, אנחנו נגיע למקומות טובים הרבה יותר למען רווחת האנושות.
המחקר הזה בעצם השמיט את הקרקע מתחת לטיעון העיקרי של מתנגדי ומבקרי ההומאופתיה.
אני מקווה שבזכות מחקר זה, רופאים ואנשי מדע נוספים יתוודעו לעולם ההומאופתיה.
מי שירוויח מכך, הם לא חברות התרופות בעלות פטנטים על חומרים סינטטיים, אלא הציבור הרחב.

[1] Ultra-high dilutions analysis: Exploring the effects of potentization by electron microscopy, Raman spectroscopy and deep learning. Journal of Molecular Liquids. Camelia Berghian-Grosan Osman Ay c a , Sahin Isik , George Vithoulkas. Research.[2] Avogadro constant. Wikipedia, Wikipedia בעברית

[3] S. Hahnemann, Organon of Medicine, 6th ed., B. Jain Publishers (P) Ltd, 2012. Google Scholar

[4] Raman Spectography. Read on Wiki.

[5] F. Lussier, V. Thibault, B. Charron, G.Q. Wallace, J.-F. Masson.
Deep learning and artificial intelligence methods for Raman and surface-enhanced Raman scattering. TrAC Trends Anal. Chem., 124 (2020), rticle 115796, 10.1016/j.trac.2019.115796. View PDF. View article. View in Scopus. Google Scholar

[6] S. Guo, J. Popp, T. Bocklitz
Chemometric analysis in Raman spectroscopy from experimental design to machine learning–based modeling. Nat. Protoc., 16 (2021), pp. 5426-5459, 10.1038/s41596-021-00620-3. View at publisher. View in ScopusGoogle Scholar

[7] J.F. Díez-Pastor, S.E. Jorge-Villar, Á. Arnaiz-González, C.I. García-Osorio, Y. Díaz-Acha, M. Campeny, J. Bosch, J.C. Melgarejo
Machine learning algorithms applied to Raman spectra for the identification of variscite originating from the mining complex of Gavà. J. Raman Spectrosc., 51 (2020), pp. 1563-1574, 10.1002/jrs.5509. View at publisher . View in Scopus. Google Scholar

[8] J. Houston, F.G. Glavin, M.G. Madden
Robust classification of high-dimensional spectroscopy data using deep learning and data synthesis. J. Chem. Inf. Model., 60 (2020), pp. 1936-1954, 10.1021/acs.jcim.9b01037. View at publisher. View in Scopus. Google Scholar

[9] F. Lussier, V. Thibault, B. Charron, G.Q. Wallace, J.-F. Masson
Deep learning and artificial intelligence methods for Raman and surface-enhanced Raman scattering. TrAC Trends Anal. Chem., 124 (2020), Article 115796, 10.1016/j.trac.2019.115796. View PDFView article. View in Scopus. Google Scholar

[10] F. Chen, Y. Wang, J. Ma, G. Yang
A biocompatible synthesis of gold nanoparticles by tris(hydroxymethyl)aminomethane. Nanoscale Res. Lett., 9 (2014), p. 220, 10.1186/1556-276X-9-220  View at publisher . Google Scholar

[11]  P.S. Chikramane, A.K. Suresh, J.R. Bellare, S.G. Kane
Extreme homeopathic dilutions retain starting materials: a nanoparticulate perspective. Homeopathy, 99 (2010), pp. 231-242, 10.1016/j.homp.2010.05.006 View PDFView articleView in Scopus. Google Scholar

[12] E.S. Rajendran
Homeopathy a material science: nanoparticle characterization of Aurum metallicum 6C, 30C, 200C, 1000C, 10000C, 50000C and 100000C. Int. J. Curr. Res., 9 (2017), pp. 48923-48927. Google Scholar

[13] A. Bejan, S. Lorente
The constructal law of design and evolution in nature. Phil. Trans. R. Soc. B, 365 (2010), pp. 1335-1347, 10.1098/rstb.2009.0302. . View in Scopus. Google Scholar

ההומאופתיה היא תחום טיפולי הצובר תאוצה. עם זאת, הוא עדיין מעורר סקרנות ושאלות

אחד העקרונות המהותיים של הומאופתיה קלסית הוא הטיפול באדם כמכלול. זאת, להבדיל מהגישה הקונבנציונלית הדוגלת במתן טיפול על סמך שם המחלה או התסמונת. לכן, אין מחקר הומאופתי המפתח 'תרופות פטנט' אך ורק על סמך שם האבחנה או סך מצומצם מתוך הבעיה.

לכל בעיה קלינית יתכן מגוון של פתרונות הומאופתיים קלסיים – הטיפול הנבחר יתבסס על הסך האישי של ביטויי הבעיה.

מכאן, אפשר להבין מדוע כל בדיקת השערה כגון "יעילות תרופה הומאופתית X לבעיה Y" תפיק תוצאות אקראיות, ללא מובהקות סטטיסטית.

על כן, חשוב לזכור שההומאופתיה לא משתקפת טוב בחלק מהמחקר, שכן ההיגיון הפונה לאדם כמכלול חייב להיבדק בצורה שתבחן כל אדם לגופו. זה דורש מערך מחקר מאד מסוים. מחקרים כאלה אכן קיימים – והנושא ייסקר מיד.

 

היקף התפוצה של התחום

כמאתיים מיליון איש נעזרים בהומאופתיה ברחבי העולם באופן קבוע (1), (2) והתחום מהווה חלק ממערכת הבריאות באנגליה, שוויץ, צ'ילה, ברזיל, מקסיקו ופקיסטן.

מקורות:

  1. Prasad R. Homoeopathy booming in India. Lancet,2007; 370:1679-80 HRI e-
  2. Homeopathic medicinal products. Commission report to the European Parliament and the Council on the application of Directives 92/73 and 92/74 newsletter

 

תמונת מצב מחקרית 

עד שנת 2014 נערכו 189 ניסויים אקראיים מבוקרים שהתייחסו למאה מצבים רפואיים ופורסמו בכתבי עת מבוקרי-עמיתים (1). 104 מתוכם היו ניסויים שהשתמשו בפלצבו, ועל כן  נסקרו בהרחבה.

  • 41% הראו תוצאות חיוביות, קרי שההומאופתיה יעילה (43 ניסויים);
  • 5% הראו תוצאות שליליות (5 ניסויים);
  • 54% לא היו חד-משמעיים (56 ניסויים).

 

 מטא-אנליזות של ניסויים בהומאופתיה

בשנים האחרונות נערכו מספר מטא-אנליזות (סקירות מורחבות שמסכמות מחקרים רבים). מתוך שש מטא-אנליזות, חמש מטא אנליזות היו חיוביות והדגימו כי להומאופתיה ישנו אפקט מובהק מעבר לפלצבו. כמקובל בשיח האקדמי, מציעים המחברים מחקר נוסף (1), (2), (3), (4), (6).

אותה מטא-אנליזה (Shang et al., 2005) שהסיקה כי הומאופתיה אינה יעילה יותר מפלצבו, התבססה בפועל על פחות מעשירית ממספר המחקרים עליהם הצהירה. כמו כן, לא ציינו המחברים על איזה מחקרים התבססו, ומדוע. זוהי איננה התנהלות מדעית.

מסקנות מקוריות של שש מטא האנליזות

לאחרונה פורסמה מטא-אנליזה  (Mathie et al., 2014) שמצאה כי הטיפולים ההומאופתיים הניתנים בהתאמה אישית, הם בעלי אפקט מועיל פי 1.5 עד שתיים מפלצבו (6). תוצאה זאת ממחישה את חלקיותו של המאמר של Shang et al. מ-2005, אשר כאמור, מתייחס רק לחלק קטן מהמחקרים עליהם הצהיר.

 מקורות

  1. Kleijnen, J., Knipschild, P. & ter Riet, G. Clinical trials of homeopathy. BMJ, 1991;302:960 | PubMed
  2. Linde, K. et al.Are the clinical effects of homeopathy placebo effects? A meta-analysis of placebo-controlled trials. Lancet, 1997; 350:834–843 | PubMed
  3. Linde, K. et al.Impact of study quality on outcome in placebo-controlled trials of homeopathy.  Epidemiol., 1999; 52:631–636 | PubMed
  4. Cucherat, M., Haugh, M. C., Gooch, M. & Boissel, J. P. Evidence of clinical efficacy of homeopathy. A meta-analysis of clinical trials. HMRAG. Homeopathic Medicines Research Advisory Group.  Clin. Pharmacol., 2000; 56:27–33 | PubMed
  5. Shang A, Huwiler-Muntener K, Nartey L, et al. Are the clinical effects of homeopathy placebo effects? Comparative study of placebo-controlled trials of homeopathy and allopathy. Lancet, 2005; 366: 726–732 | PubMed
  6. Mathie RT et al. Randomised placebo-controlled trials of individualised homeopathic treatment: systematic review and meta-analysis. Systematic Reviews, 2014; 3: 142
 | Full text

 

 

מחקר לפי מצבים רפואיים

המחקרים שלהלן הם דוגמאות למחקרים איכותיים הממחישים את יעילות ההומאופתיה:

שלשול: טיפול המותאם אישית לילדים משלשלים. מטא-אנליזה של שלושה מחקרים אקראיים מבוקרים (Jacobs et al. 2003) הראתה כי הטיפול קיצר את משך הבעיה (p=0.008). (1)

דלקת האוזן התיכונה: תוצאות משמעותיות נמצאו בשני מחקרים בהם ניתן טיפול המותאם אישית לילדים אשר סבלו מדלקות כאלה. (2) (3)

נזלת אלרגית: טיפולים הומאופתיים נמצאו יעילים בטיפול בקדחת השחת. (4), (5(

סחרחורות: נמצא כי תכשיר הומאופתי מורכב מסייע במצב זה. (6)

מחקרים אלה מדגישים כי יש להמשיך לחקור ואף להרחיב את השימוש הקליני בהומאופתיה.

מקורות:

  1. Jacobs, J., Jonas, W. B., Jiménez-Pérez, M. & Crothers, D. Homeopathy for childhood diarrhea: combined results and metaanalysis from three randomized, controlled clinical trials. Infect. Dis. J.,2003; 22:229–234 | PubMed
  2. Jacobs J, Springer DA, Crothers D. Homeopathic treatment of acute otitis media in children: a preliminary randomized placebo-controlled trial. Pediatr Infect Dis J., 2001; 20(2): 177-83 | PubMed
  3. Sinha, M. N. et al.Randomized controlled pilot study to compare Homeopathy and Conventional therapy in Acute Otitis Media.  J. Fac. Homeopat., 2012;101:5–12 | PubMed
  4. Wiesenauer and Lüdtke. A meta analysis of the homeopathic treatment of pollinosis with Galphimia glauca.  Komplementärmed.,1996; 3: 230-234 | Link
  5. Reilly, D. T., Taylor, M. A., et al. “Is homoeopathy a placebo response? Controlled trial of homoeopathic potency, with pollen in hayfever as model.” Lancet, 1986;2(8512):881-886 | PubMed
  6. Schneider et al. Treatment of vertigo with a homeopathic complex remedy compared with usual treatments – a meta-analysis of clinical trials, -Forschung,2005;55(1):23-29 | PubMed

 

 

השוואת יעילות בין הומאופתיה ורפואה קונבנציונלית

חשוב להדגיש היא כי הכוונה לטיפול הומאופתי מותאם אישית (הומאופתיה קלסית). ישנם גם מחקרים אודות טיפול הומאופתי באמצעות תכשירי מדף, אשר לא ידונו במסגרת זאת, שכן האגודה פועלת בדגש קלסי-התאמה אישית.

 

דכאון

מחקר אקראי מבוקר בדק את יעילות הטיפול ההומאופתי הקלסי (מותאם אישית) לעומת יעילות פרוזק (פלואוקסטין (Fluoxetine/במצבים של דכאון בינוני עד קשה בקרב נשים הנמצאות בגיל המעבר. (1)

במחקר נמצא כי שני הטיפולים בטוחים לשימוש ובעלי השפעה משמעותית בהשוואה לפלצבו. נמצא כי בהשוואה לפרוזאק, הומאופתיה חוללה שיפור קליני משמעותי יותר בסימפטומים המשויכים לדכאון. כמו כן נמצא כי הטיפול ההומאופתי שיפר את תופעות גיל המעבר, דבר שהפרוזאק לא הצליח לחולל.

דלקות אוזניים בילדים

מחקר אקראי מבוקר מצא כי טיפול הומאופתי המותאם אישית יעיל במידה זהה לטיפול הקונבנציונלי (כלומר משככי כאבים, תרופות להורדת חום, תרופות נוגדות דלקת וכן אנטיביוטיקה). (2(

דלקות בדרכי הנשימה העליונות

מחקר בינלאומי שעקב אחר 1577 מטופלים ב-8 מדינות שונות מצא כי טיפול הומאופתי בקהילה היה שווה באיכותו לטיפול קונבנציונלי כאשר מדובר בדלקות של דרכי הנשימה העליונות ובדלקות אוזניים (3). המדינות המשתתפות: אוסטריה, גרמניה, הולנד, רוסיה, ספרד, אוקראינה, בריטניה וארה"ב.

 

 השוואת הניסויים בהומאופתיה וברפואה קונבנציונלית 

 

איכות המחקרים

עד כה, בדק מאמר אחד בלבד את איכות הניסויים ההומאופתיים לעומת אלה שברפואה הקונבנציונלית. הממצא העלה שאיכותם של המחקרים ההומאופתיים היא גבוהה יותר מזאת של הקונבנציונליים (6(: לפי המטא-אנליזה שביצע [Shang, 2005] שבה נסקרו לכאורה 110 מחקרים בשני התחומים, 8% מבין המחקרים ברפואה קונבנציונלית הם בעלי איכות גבוהה, בעוד שבהומאופתיה מדובר ב-19% (יותר מכפליים(.

 

אין ספק ששני התחומים צריכים לשפר את תקן המחקר.

כמו כן, יש לזכור כי ישנם מחקרים בהומאופתיה שאיכותם אינה גבוהה, אשר נערכו ברובם לפני שנים רבות ושאינם עומדים בתקן עדכני. עם זאת, מובן כי לא כל המחקרים בהומאופתיה הם בעלי איכות נמוכה. המחקרים האיכותיים מוצאים כי ההומאופתיה היא שיטה יעילה.

מאזן של ראיות

כאמור לעיל, נכון לשלהי 2014, נערכו 189 מחקרים אקראיים מבוקרים בתחום אשר התעמקו ב- 100 מצבים רפואיים שונים. המאמרים פורסמו בכתבי עת שעמדו למבחן עמיתים (1).

מבין אלה, 104 מאמרים אודות ההומאופתיה היו מבוקרים בעזרת פלצבו: 41% מתוכם הראו כי ההומאופתיה יעילה, 54% לא היו חד-משמעיים והיתר הראו תוצאות שליליות.

ניתוח 1,016 סקירות שיטתיות של מחקרים אקראיים ומבוקרים ברפואה הקונבנציונלית העלה ממצאים דומים: 44%  מהמחקרים היו חיוביים – קרי, הטיפולים נטו להיות מועילים; 7% מהטיפולים היו שליליים – הטיפול נטו להיות מזיקים 49% מהמחקרים לא היו חד-משמעיים – הראיות לא תמכו בתועלת או בנזק.

ההבדל בכמות המחקרים מובן על רקע התקציב הקטנטן הניתן למחקר ברפואה משלימה (ולהומאופתיה בכלל זה). נתון עדכני מלמד כי השיעור הוא 0.0085%, כלומר בפחות ממאית האחוז (!) של התקציב העומד למחקר הרפואי הכולל, כפי שמצא מחקר שנערך בבריטניה. במילים אחרות, המחקר בהומאופתיה מצוי בתחתית סדר העדיפויות של הגופים הרלוונטיים.

 

שנית, פטנטים: ברפואה הקונבנציונלית מקובל כי חברות התרופות מכסות את ההוצאות שבמחקר הקליני. כאשר תרופה תלויית-פטנט משווקת, העלויות מוחזרות וכמובן שגם מופקים רווחים גבוהים.

 

זה לא המצב בהומאופתיה. הטיפולים ההומאופתיים מופקים מחומרים טבעיים ופשוטים ולא ניתן להוציא עליהם פטנט. זאת הסיבה שאין לחברות התרופות עניין כלכלי בתחום או במחקר אודותיו. המחקר מתקיים הודות לתרומות של יחידים או חברות אשר הרווח הכספי אינו המניע העיקרי שלהן. הקרן למחקר הומאופתי, HRI, מרכזת נתח גדול מפעילויות אלה.

 

מקורות

  1. Macías-Cortés ED et al. Individualized homeopathic treatment and fluoxetine for moderate to severe depression in peri- and postmenopausal women (HOMDEP-MENOP study): a randomized, double-dummy, double-blind, placebo-controlled trial. PLoS One, 2015 ;10(3):e0118440 | Full text
  2. Sinha, M. N. et al.Randomized controlled pilot study to compare Homeopathy and Conventional therapy in Acute Otitis Media.  J. Fac. Homeopat., 2012; 101: 5–12 | PubMed
  3. Haidvogl M. et al. Homeopathic and conventional treatment for acute respiratory and ear complaints: A comparative study on outcome in the primary care setting. BMC Complementary and Alternative Medicine, 2007; 7:7 | Full text
  4. Schneider et al. Treatment of vertigo with a homeopathic complex remedy compared with usual treatments – a meta-analysis of clinical trials. -Forschung, 2005; 55(1): 23-29 | PubMed
  5. Witt C, Keil T, Selim D, et al. Outcome and costs of homeopathic and conventional treatment strategies: a comparative cohort study in patients with chronic disorders. Complement Ther Med,2005;13: 79-86 | PubMed
  6. Shang A, Huwiler-Muntener K, Nartey L, et al. Are the clinical effects of homoeopathy placebo effects? Comparative study of placebo-controlled trials of homoeopathy and allopathy.Lancet, 2005; 366: 726–32 | PubMed
  7. Faculty of Homeopathy | Link
  8. El Dib RP, Atallah AN, Andriolo RB. Mapping the Cochrane evidence for decision making in health care. J Eval Clin Pract,2007; 13(4):689-92 | PubMed

הנתונים מבוססים על מאמרים שפירסם המכון למחקר הומאופתי (Homeopathic Research Institute).

 

הסקירה העולמית אודות ההומאופתיה וסיכום המחקרים בנושא / ד"ר פיטר פישר

סקירה מפורטת בעניין תפוצת ההומאופתיה, שיעור ההפניות אליה – בפרט באירופה – והמחקר בתחום. הסקירה תורגמה על ידי רחל שבי, עורכת כתב העת של האגודה הישראלית להומאופתיה בתיאום עם הפקולטה הבריטית להומאופתיה. ד"ר פישר (1950-2018) היה חוקר מוביל שעמד בראש הפקולטה ושימש גם כהומאופת של בית המלוכה הבריטי לקריאה.

 

כתבה: רחל שבי, חברת ועדת המחקר של האגודה הישראלית להומאופתיה קלסית

***

לשאלות, הפניות ותוספות, פנו למשרד האגודה [email protected]