מחקר

ההומאופתיה היא תחום טיפולי הצובר תאוצה. עם זאת, הוא עדיין מעורר סקרנות ושאלות

אחד העקרונות המהותיים של הומאופתיה קלסית הוא הטיפול באדם כמכלול. זאת, להבדיל מהגישה הקונבנציונלית הדוגלת במתן טיפול על סמך שם המחלה או התסמונת. לכן, אין מחקר הומאופתי המפתח 'תרופות פטנט' אך ורק על סמך שם האבחנה או סך מצומצם מתוך הבעיה.

לכל בעיה קלינית יתכן מגוון של פתרונות הומאופתיים קלסיים – הטיפול הנבחר יתבסס על הסך האישי של ביטויי הבעיה.

מכאן, אפשר להבין מדוע כל בדיקת השערה כגון "יעילות תרופה הומאופתית X לבעיה Y" תפיק תוצאות אקראיות, ללא מובהקות סטטיסטית.

על כן, חשוב לזכור שההומאופתיה לא משתקפת טוב בחלק מהמחקר, שכן ההיגיון הפונה לאדם כמכלול חייב להיבדק בצורה שתבחן כל אדם לגופו. זה דורש מערך מחקר מאד מסוים. מחקרים כאלה אכן קיימים – והנושא ייסקר מיד.

 

היקף התפוצה של התחום

כמאתיים מיליון איש נעזרים בהומאופתיה ברחבי העולם באופן קבוע (1), (2) והתחום מהווה חלק ממערכת הבריאות באנגליה, שוויץ, צ'ילה, ברזיל, מקסיקו ופקיסטן.

מקורות:

  1. Prasad R. Homoeopathy booming in India. Lancet,2007; 370:1679-80 HRI e-
  2. Homeopathic medicinal products. Commission report to the European Parliament and the Council on the application of Directives 92/73 and 92/74 newsletter

 

תמונת מצב מחקרית 

עד שנת 2014 נערכו 189 ניסויים אקראיים מבוקרים שהתייחסו למאה מצבים רפואיים ופורסמו בכתבי עת מבוקרי-עמיתים (1). 104 מתוכם היו ניסויים שהשתמשו בפלצבו, ועל כן  נסקרו בהרחבה.

  • 41% הראו תוצאות חיוביות, קרי שההומאופתיה יעילה (43 ניסויים);
  • 5% הראו תוצאות שליליות (5 ניסויים);
  • 54% לא היו חד-משמעיים (56 ניסויים).

 

 מטא-אנליזות של ניסויים בהומאופתיה

בשנים האחרונות נערכו מספר מטא-אנליזות (סקירות מורחבות שמסכמות מחקרים רבים). מתוך שש מטא-אנליזות, חמש מטא אנליזות היו חיוביות והדגימו כי להומאופתיה ישנו אפקט מובהק מעבר לפלצבו. כמקובל בשיח האקדמי, מציעים המחברים מחקר נוסף (1), (2), (3), (4), (6).

אותה מטא-אנליזה (Shang et al., 2005) שהסיקה כי הומאופתיה אינה יעילה יותר מפלצבו, התבססה בפועל על פחות מעשירית ממספר המחקרים עליהם הצהירה. כמו כן, לא ציינו המחברים על איזה מחקרים התבססו, ומדוע. זוהי איננה התנהלות מדעית.

מסקנות מקוריות של שש מטא האנליזות

לאחרונה פורסמה מטא-אנליזה  (Mathie et al., 2014) שמצאה כי הטיפולים ההומאופתיים הניתנים בהתאמה אישית, הם בעלי אפקט מועיל פי 1.5 עד שתיים מפלצבו (6). תוצאה זאת ממחישה את חלקיותו של המאמר של Shang et al. מ-2005, אשר כאמור, מתייחס רק לחלק קטן מהמחקרים עליהם הצהיר.

 מקורות

  1. Kleijnen, J., Knipschild, P. & ter Riet, G. Clinical trials of homeopathy. BMJ, 1991;302:960 | PubMed
  2. Linde, K. et al.Are the clinical effects of homeopathy placebo effects? A meta-analysis of placebo-controlled trials. Lancet, 1997; 350:834–843 | PubMed
  3. Linde, K. et al.Impact of study quality on outcome in placebo-controlled trials of homeopathy.  Epidemiol., 1999; 52:631–636 | PubMed
  4. Cucherat, M., Haugh, M. C., Gooch, M. & Boissel, J. P. Evidence of clinical efficacy of homeopathy. A meta-analysis of clinical trials. HMRAG. Homeopathic Medicines Research Advisory Group.  Clin. Pharmacol., 2000; 56:27–33 | PubMed
  5. Shang A, Huwiler-Muntener K, Nartey L, et al. Are the clinical effects of homeopathy placebo effects? Comparative study of placebo-controlled trials of homeopathy and allopathy. Lancet, 2005; 366: 726–732 | PubMed
  6. Mathie RT et al. Randomised placebo-controlled trials of individualised homeopathic treatment: systematic review and meta-analysis. Systematic Reviews, 2014; 3: 142
 | Full text

 

 

מחקר לפי מצבים רפואיים

המחקרים שלהלן הם דוגמאות למחקרים איכותיים הממחישים את יעילות ההומאופתיה:

שלשול: טיפול המותאם אישית לילדים משלשלים. מטא-אנליזה של שלושה מחקרים אקראיים מבוקרים (Jacobs et al. 2003) הראתה כי הטיפול קיצר את משך הבעיה (p=0.008). (1)

דלקת האוזן התיכונה: תוצאות משמעותיות נמצאו בשני מחקרים בהם ניתן טיפול המותאם אישית לילדים אשר סבלו מדלקות כאלה. (2) (3)

נזלת אלרגית: טיפולים הומאופתיים נמצאו יעילים בטיפול בקדחת השחת. (4), (5(

סחרחורות: נמצא כי תכשיר הומאופתי מורכב מסייע במצב זה. (6)

מחקרים אלה מדגישים כי יש להמשיך לחקור ואף להרחיב את השימוש הקליני בהומאופתיה.

מקורות:

  1. Jacobs, J., Jonas, W. B., Jiménez-Pérez, M. & Crothers, D. Homeopathy for childhood diarrhea: combined results and metaanalysis from three randomized, controlled clinical trials. Infect. Dis. J.,2003; 22:229–234 | PubMed
  2. Jacobs J, Springer DA, Crothers D. Homeopathic treatment of acute otitis media in children: a preliminary randomized placebo-controlled trial. Pediatr Infect Dis J., 2001; 20(2): 177-83 | PubMed
  3. Sinha, M. N. et al.Randomized controlled pilot study to compare Homeopathy and Conventional therapy in Acute Otitis Media.  J. Fac. Homeopat., 2012;101:5–12 | PubMed
  4. Wiesenauer and Lüdtke. A meta analysis of the homeopathic treatment of pollinosis with Galphimia glauca.  Komplementärmed.,1996; 3: 230-234 | Link
  5. Reilly, D. T., Taylor, M. A., et al. “Is homoeopathy a placebo response? Controlled trial of homoeopathic potency, with pollen in hayfever as model.” Lancet, 1986;2(8512):881-886 | PubMed
  6. Schneider et al. Treatment of vertigo with a homeopathic complex remedy compared with usual treatments – a meta-analysis of clinical trials, -Forschung,2005;55(1):23-29 | PubMed

 

 

השוואת יעילות בין הומאופתיה ורפואה קונבנציונלית

חשוב להדגיש היא כי הכוונה לטיפול הומאופתי מותאם אישית (הומאופתיה קלסית). ישנם גם מחקרים אודות טיפול הומאופתי באמצעות תכשירי מדף, אשר לא ידונו במסגרת זאת, שכן האגודה פועלת בדגש קלסי-התאמה אישית.

 

דכאון

מחקר אקראי מבוקר בדק את יעילות הטיפול ההומאופתי הקלסי (מותאם אישית) לעומת יעילות פרוזק (פלואוקסטין (Fluoxetine/במצבים של דכאון בינוני עד קשה בקרב נשים הנמצאות בגיל המעבר. (1)

במחקר נמצא כי שני הטיפולים בטוחים לשימוש ובעלי השפעה משמעותית בהשוואה לפלצבו. נמצא כי בהשוואה לפרוזאק, הומאופתיה חוללה שיפור קליני משמעותי יותר בסימפטומים המשויכים לדכאון. כמו כן נמצא כי הטיפול ההומאופתי שיפר את תופעות גיל המעבר, דבר שהפרוזאק לא הצליח לחולל.

דלקות אוזניים בילדים

מחקר אקראי מבוקר מצא כי טיפול הומאופתי המותאם אישית יעיל במידה זהה לטיפול הקונבנציונלי (כלומר משככי כאבים, תרופות להורדת חום, תרופות נוגדות דלקת וכן אנטיביוטיקה). (2(

דלקות בדרכי הנשימה העליונות

מחקר בינלאומי שעקב אחר 1577 מטופלים ב-8 מדינות שונות מצא כי טיפול הומאופתי בקהילה היה שווה באיכותו לטיפול קונבנציונלי כאשר מדובר בדלקות של דרכי הנשימה העליונות ובדלקות אוזניים (3). המדינות המשתתפות: אוסטריה, גרמניה, הולנד, רוסיה, ספרד, אוקראינה, בריטניה וארה"ב.

 

 השוואת הניסויים בהומאופתיה וברפואה קונבנציונלית 

 

איכות המחקרים

עד כה, בדק מאמר אחד בלבד את איכות הניסויים ההומאופתיים לעומת אלה שברפואה הקונבנציונלית. הממצא העלה שאיכותם של המחקרים ההומאופתיים היא גבוהה יותר מזאת של הקונבנציונליים (6(: לפי המטא-אנליזה שביצע [Shang, 2005] שבה נסקרו לכאורה 110 מחקרים בשני התחומים, 8% מבין המחקרים ברפואה קונבנציונלית הם בעלי איכות גבוהה, בעוד שבהומאופתיה מדובר ב-19% (יותר מכפליים(.

 

אין ספק ששני התחומים צריכים לשפר את תקן המחקר.

כמו כן, יש לזכור כי ישנם מחקרים בהומאופתיה שאיכותם אינה גבוהה, אשר נערכו ברובם לפני שנים רבות ושאינם עומדים בתקן עדכני. עם זאת, מובן כי לא כל המחקרים בהומאופתיה הם בעלי איכות נמוכה. המחקרים האיכותיים מוצאים כי ההומאופתיה היא שיטה יעילה.

מאזן של ראיות

כאמור לעיל, נכון לשלהי 2014, נערכו 189 מחקרים אקראיים מבוקרים בתחום אשר התעמקו ב- 100 מצבים רפואיים שונים. המאמרים פורסמו בכתבי עת שעמדו למבחן עמיתים (1).

מבין אלה, 104 מאמרים אודות ההומאופתיה היו מבוקרים בעזרת פלצבו: 41% מתוכם הראו כי ההומאופתיה יעילה, 54% לא היו חד-משמעיים והיתר הראו תוצאות שליליות.

ניתוח 1,016 סקירות שיטתיות של מחקרים אקראיים ומבוקרים ברפואה הקונבנציונלית העלה ממצאים דומים: 44%  מהמחקרים היו חיוביים – קרי, הטיפולים נטו להיות מועילים; 7% מהטיפולים היו שליליים – הטיפול נטו להיות מזיקים 49% מהמחקרים לא היו חד-משמעיים – הראיות לא תמכו בתועלת או בנזק.

ההבדל בכמות המחקרים מובן על רקע התקציב הקטנטן הניתן למחקר ברפואה משלימה (ולהומאופתיה בכלל זה). נתון עדכני מלמד כי השיעור הוא 0.0085%, כלומר בפחות ממאית האחוז (!) של התקציב העומד למחקר הרפואי הכולל, כפי שמצא מחקר שנערך בבריטניה. במילים אחרות, המחקר בהומאופתיה מצוי בתחתית סדר העדיפויות של הגופים הרלוונטיים.

 

שנית, פטנטים: ברפואה הקונבנציונלית מקובל כי חברות התרופות מכסות את ההוצאות שבמחקר הקליני. כאשר תרופה תלויית-פטנט משווקת, העלויות מוחזרות וכמובן שגם מופקים רווחים גבוהים.

 

זה לא המצב בהומאופתיה. הטיפולים ההומאופתיים מופקים מחומרים טבעיים ופשוטים ולא ניתן להוציא עליהם פטנט. זאת הסיבה שאין לחברות התרופות עניין כלכלי בתחום או במחקר אודותיו. המחקר מתקיים הודות לתרומות של יחידים או חברות אשר הרווח הכספי אינו המניע העיקרי שלהן. הקרן למחקר הומאופתי, HRI, מרכזת נתח גדול מפעילויות אלה.

 

מקורות

  1. Macías-Cortés ED et al. Individualized homeopathic treatment and fluoxetine for moderate to severe depression in peri- and postmenopausal women (HOMDEP-MENOP study): a randomized, double-dummy, double-blind, placebo-controlled trial. PLoS One, 2015 ;10(3):e0118440 | Full text
  2. Sinha, M. N. et al.Randomized controlled pilot study to compare Homeopathy and Conventional therapy in Acute Otitis Media.  J. Fac. Homeopat., 2012; 101: 5–12 | PubMed
  3. Haidvogl M. et al. Homeopathic and conventional treatment for acute respiratory and ear complaints: A comparative study on outcome in the primary care setting. BMC Complementary and Alternative Medicine, 2007; 7:7 | Full text
  4. Schneider et al. Treatment of vertigo with a homeopathic complex remedy compared with usual treatments – a meta-analysis of clinical trials. -Forschung, 2005; 55(1): 23-29 | PubMed
  5. Witt C, Keil T, Selim D, et al. Outcome and costs of homeopathic and conventional treatment strategies: a comparative cohort study in patients with chronic disorders. Complement Ther Med,2005;13: 79-86 | PubMed
  6. Shang A, Huwiler-Muntener K, Nartey L, et al. Are the clinical effects of homoeopathy placebo effects? Comparative study of placebo-controlled trials of homoeopathy and allopathy.Lancet, 2005; 366: 726–32 | PubMed
  7. Faculty of Homeopathy | Link
  8. El Dib RP, Atallah AN, Andriolo RB. Mapping the Cochrane evidence for decision making in health care. J Eval Clin Pract,2007; 13(4):689-92 | PubMed

הנתונים מבוססים על מאמרים שפירסם המכון למחקר הומאופתי (Homeopathic Research Institute).

 

 

הסקירה העולמית אודות ההומאופתיה וסיכום המחקרים בנושא / ד"ר פיטר פישר

סקירה מפורטת בעניין תפוצת ההומאופתיה, שיעור ההפניות אליה – בפרט באירופה – והמחקר בתחום. הסקירה תורגמה על ידי רחל שבי, עורכת כתב העת של האגודה הישראלית להומאופתיה בתיאום עם הפקולטה הבריטית להומאופתיה. ד"ר פישר (1950-2018) היה חוקר מוביל שעמד בראש הפקולטה ושימש גם כהומאופת של בית המלוכה הבריטי לקריאה.

 

כתבה: רחל שבי, חברת ועדת המחקר של האגודה הישראלית להומאופתיה קלסית

***

לשאלות, הפניות ותוספות, פנו למשרד האגודה [email protected]